ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בדף סה, ע"ב הגמרא מספרת על ריש לקיש ותלמידי ר' חנינא שהגיעו לפונדק והוצרכו לשכור רשות מבעל הפונדק. אכן, הפונדק היה מושכר ובאותו יום שישי, שוכר הפונדק לא היה נוכח במקום אלא רק הבעלים של הפונדק שהשכירו אותו. ריש לקיש ותלמידי ר' חנינא הכריעו שניתן לשכור רשות מהמשכיר, אם יש לו זכות לסלק את השוכר גם לפני תום זמן השכירות, משום שבמצב זה, המשכיר נחשב כמי שגר בחצר.
הרשב"א (עבודת הקודש, בית נתיבות ש"ד, פ"ג) חידש שאף אם המשכיר לא יכול לסלק את השוכר לפני תום הזמן, אם יש למשכיר 'תפיסת יד' בבית המושכר, כלומר, יש לו זכות להשתמש או להניח חפצים בבית המושכר, הרי שניתן לשכור רשות ממנו.
הריב"ש (בתשובותיו סימן תכז), חידש שניתן לשכור ממי שיש לו 'תפיסת יד' בבית, אף אם הוא איננו הבעלים של הבית. הריב"ש הביא לכך ראיה מהסיפור על 'לחמן בר ריסתק' (לעיל, דף סג,ע"ב).
על פי דין זה, כתב הריב"ש, שכאשר מתעורר צורך לתקן עירובי חצרות בעיר, אין צורך לשכור רשות מכל גוי בנפרד, אלא ניתן לשכור רשות מהשלטון, כיון שלשלטון יש זכות שימוש בבתי התושבים. הוסיף הריב"ש, שגם אם אין לשלטון זכות שימוש שכזו, הרי שוודאי שיש לשלטון זכות שימוש ברחובות הערים, ניתן לשכור רשות מהשלטון על מנת להתיר טלטול ברחובות הערים.
דברי הריב"ש הובאו בהרחבה בב"י (טור או"ח סימן שצא) ונפסקו להלכה בשולחן ערוך וברמ"א (או"ח סימן שפב סעיף יח, סימן שצא סעיף א)
כיום, המנהג הוא לשכור רשות ממפקד המשטרה המקומי, בהסתמך על כך שיש רשות למשטרה להיכנס לבתים פרטיים לצרכי בטחון. ניתן גם לשכור רשות מראש העיר, במקומות בהם יש לעיריה רשות להפקעת קרקעות פרטיות.
אמנם, יש פוסקים שערערו על כך, כיון שבאופן מעשי, המשטרה והעיריה לא מממשות זכות זו. (דעות החולקים מובאות ב'אורחות שבת', חלק ג' פרק כח)
אמנם, גם אם נאמר, שאין למשטרה או לעיריה זכות בבתים פרטיים, הרי ודאי שהם נחשבים 'בעלים' על רחובות העיר, ומעשים בכל יום, שהרחובות נסגרים באישור המשטרה או העיריה. על כן, ניתן לשכור מהם רשות, ובכך להתיר טלטול בתוך הרחוב, וכן מבנינים שגרים בהם יהודים בלבד לרחוב. לשיטות המחמירות, השכירות לא תועיל לבנינים משותפים שגרים בהם יהודים וגויים, ויהיה עליהם לשכור רשות מהדיירים הגויים באופן אישי.
הרחבה: ראה שו"ת "במראה הבזק" חלק ז' תשובה מא, וחלק ד' תשובה מח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
