ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
אפשר להשוות את השתיקה של אהרון וענוותנותו בקבלת גורלו לתגובה של איוב לצרות ולאסונות שפוקדים אותו. לאיוב יש דברים רבים לומר, הרבה קובלנות, שאלות מרות ואפילו דיונים אינסופיים עם רעיו ומנחמיו על האסונות הלא-הוגנים שפקדו אותו.
במבט אנושי כולנו רואים שהחיים וההתרחשויות בהם לעתים קרובות אינם הוגנים. אינני מכיר שום אדם שהצליח "להסביר" באמת את השואה. לכן נראה שאנחנו ניצבים בפני שתי אפשרויות מנוגדות באשר לתגובה ההולמת לאסונות ולגורל עיוור: האם עלינו לשתוק ולהישאר דוממים, או לכעוס ולהתנגד לגורל היהיר שהמיט עלינו את האסון?
נראה שהתורה לא אומרת לנו באיזו אפשרות לבחור, ולמעשה, כפי שאמרנו קודם, היא אפילו סותרת את עצמה, כביכול, בנוגע לפן הבלתי נמנע הזה בקיום האנושי. עם זאת, התורה, על כל הספרים שהיא מכילה, היא שלמות גדולה אחת, והסתירות, לכאורה, קיימות בתוכנו ולא בדבריה הקדושים או ברעיונותיה הנעלים. הדואליות הזאת, לכאורה, רק מאלצת אותנו להקדיש לנושא יותר מחשבה וללמוד אותו בפחות שיפוטיות והטיה אישית.
אני חושב שהתורה מנסה ללמד אותנו שאין תשובה נכונה אחת, תשובה שמתאימה לכולם, באשר לדרך להתמודד עם הכישלונות והאסונות בחיים. אהרון צודק בתגובתו לאסון הבלתי מוסבר שקרה לו וכך גם איוב. שלמה המלך מציין ובצדק שיש "עת לחשות ועת לדבר". יש אנשים שבשבילם שתיקה היא התגובה ההולמת לאסון, ויש כאלה שחייבים לתת ביטוי לרגשות הצער והתסכול שלהם במילים, בוויכוחים ואפילו בתלונות.
ברוב המקרים חכמי התלמוד העדיפו שתיקה על פני דיבור, וקבלת הגורל על פני קובלנות ודיון ציבורי. עם זאת, חז"ל החליטו לכלול את ספר איוב בקאנון של ספרי הקודש שלנו. בכך שהכניסו את ספר איוב לתנ"ך ,נתנו חז"ל מקום למגוון של תגובות לאסונות ולקשיים.
גם לאיוב יש מקום בפנתיאון של ההשקפות האנושיות הראויות לגבי אירועים טרגיים. במסגרת המגבלות של גישה שמבוססת על אמונה, מותר לאדם גם לשאול שאלות, להתלונן, להביע תמיהה ואפילו לתבוע תשובות, אך עמוק בפנים, כל בני האדם יודעים שחוכמת האל נשגבת מבינתם וכך גם החלטותיו והגורל האישי שהוא בוחר לכל אדם ואדם. במובן זה המוות של בני אהרון משמש מעין תבנית לחיים ולקח חשוב לכולנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
