ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
אפשר לומר בקלות שהיכולת שלנו להתמודד עם תסכולים במתינות ובקור רוח היא המבחן האמיתי לטבעו ולאופיו של האדם. לרוב תסכולים מולידים תחושות של כעס, וכעס מוביל למרירות ולעתים אפילו לאלימות. קראתי מאמרים שכתבו אנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה שבהן נטען שביטוי של כעס הוא לעתים קרובות תגובה חיובית לתחושת התסכול.
אפשר להבין אדם ש"משחרר קיטור" ברגעים של תסכול קיצוני. עם זאת, התורה והמסורת היהודית מתנגדות בתוקף לביטויים כאלה של כעס כמעט בכל נסיבות החיים. אפילו הרמב"ם, שתומך בשביל הזהב בכל תכונות האדם והיבטי החיים, כשמדובר בכעס הוא מטיף לקיצוניות, להימנעות מוחלטת מכעס.
התלמוד רצוף אמירות בגנות הכעס כתגובה לתסכולים בחיים. הכעס הוא בעצם אמירה שאין נוכחות של אלוקים בעולם. כעס מעצם מהותו הוא מעשה של כפירה והתכחשות לאמונה. אם כך, כיצד אנחנו אמורים להתמודד עם התסכולים הבלתי פוסקים והבלתי נמנעים שמלווים אותנו בחיים? האם יש תרופה לרגשות הסוערים של התסכול שגועשים בתוכנו דרך קבע?
תרופה אחת שהמסורת היהודית מציעה היא הרעיון שצריך פרספקטיבה כשאנחנו מסתכלים על החיים. כשאדם מתבונן בציור של אימפרסיוניסט או אמן שמצייר בנקודות, הוא צריך להסתכל על התמונה ממרחק מסוים. אם עומדים קרוב מדי לתמונה, נדמה שהבד מלא כתמי צבע שאין ביניהם שום קשר, אוסף של כתמים שבין בו שום מסר או תמונה.
אך אם עומדים במרחק מתאים מאותו בד ציור, אזי מתגלה גאונותו של האמן. במקום לראות אוסף של כתמי צבע נפרדים, מתגלה לעיניו של המתבונן יצירת מופת של צבע וצורה. בחיים אנחנו עומדים קרוב מדי לאירועים השגרתיים של חיי היומיום, ולכן יש לנו נטייה ברורה להתמקד בתסכולים ובכל הרגשות השליליים שמתעוררים בנו בעקבות זאת.
את החיים יש לראות כמכלול. מודעוּת לתמונה הכוללת יכולה לסייע לנו להתמודד עם סוגיות מסוימות שאיתן אנחנו מתמודדים. חז"ל אף הרחיקו לכת ואמרו לנו שאסור לאדם להתלונן על התלאות והקשיים בחיים. הוא צריך לומר תודה על עצם העובדה שהוא עדיין חי.
יהודי מתחיל את יומו בהכרה בעובדה שהוא עדיין בחיים וזוכה לחיות עוד יום. כשאדם מצויד בהשקפה כזאת, קל לו יותר לשאת את האכזבות והתסכולים הבלתי נמנעים שמלווים את הקיום האנושי. פרספקטיבה היא המפתח לבריאות הנפש ולחוסן הרוח.
השלמה עם המגבלות הפנימיות שלנו היא חלק חיוני במלחמה ברגשות השליליים שתסכולי החיים מעוררים בנו. יש דברים רבים שאני פשוט לא מסוגל לעשות. ברגע שאדם מבין סוף סוף שאין לו את הכישורים או היכולת לעשות דברים מסוימים, הוא כבר לא חש תסכול על חוסר יכולתו לבצע מעשה מסוים או להשיג יעד שאיננו בהישג ידו.
ספורטאים מקצועיים תמיד מדברים על כך שהם צריכים לעבוד בתוך המגבלות שלהם, ולא להתאמץ יותר מדי. במילים פשוטות, הם מכירים במגבלות שלהם ומתרכזים במה שהם כן מסוגלים להשיג, בלי להתעסק יותר מדי במה שאינם יכולים לעשות. זה לקח חשוב לכל אדם ולא משנה מה נסיבות חייו.
מובן שקבלה של המגבלות דורשת מהאדם להקטין קצת את האגו שלו. מעניין לציין שהרמב"ם, כשהוא מדבר על התכונות שאדם צריך שיהיו לו, מקשר את הענווה להיעדר כעס. אדם שחצן ויהיר חי באופן אוטומטי חיים של תסכול וכעס. שום דבר אינו מתנהל כראוי בעיני אנשים כאלה, מפני שכל דבר שמשתבש נתפס בעיניהם כעלבון אישי וכמהלומה לאגו.
האנשים הדגולים של תנועת המוסר בליטא השתמשו ראו בתגובה של האדם לתסכולים בחיים כמבחן שמעיד על מעמדו הרוחני של האדם. גישה שלווה בהתמודדות עם האתגרים בחיים הייתה סימן ההיכר של יהודי צדיק באמת. הנביא ישעיהו אומר "והרשעים כים נגרש". הרשעים תמיד כועסים וסוערים. דוד המלך ברך את הקב"ה על זה שהוא מוביל אותו על מים רוגעים, "על מי מנוחות ינהלני". החיים מלאים בתסכולים. המבחן האמיתי לרוחניות שלנו הוא בשאלה איך אנחנו מתמודדים איתם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
