ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
הפעם ברצוננו לעמוד על גישתה השונה של היהדות לעניין.
הכוונה ללימוד המקורות.
1. כבר בפסוקים רבים ניתן לראות את היחס הרציני למילה, הן בנדרים ושבועות (מקור 1), הן באמירות שלא במקומן (מקור 2), הן בעדויות (מקור 3) ועוד... האדם יכול לחייב את עצמו בהתחייבויות רבות על ידי מילים בלבד.
2. גם נושא "ההקדש" של דברים, לקיחת דבר חול והפיכתו לקדוש (מקור 4) מבוסס על אמירה בלבד. וחכמים אומרים "אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט" (מקור 5). בעצם האמירה שאדם אומר שהוא מקדיש דבר, זה כמו לתת משהו פיזית לאדם רגיל.
3. כל נושא "לשון הרע", הוא נושא הקשור לאמירה בלבד, ונחשב לעבירה חמורה, כמו שניתן לראות במקורות הבאים (מקורות 6,7).
4. במקור 8 אנו רואים שחז"ל תיקנו "קללה מיוחדת" למי שקיבל עליו התחייבות ממונית כל שהיא ולא עומד בה, גם אם הוא "לא כתב" או "לא חתם".
לסיכום אנו רואים שבמקורות רבים מספור מעלה התורה על נס את החשיבות של העמידה בדיבור, את היותו של הדיבור פועל וקובע דברים בעולם. הדבר נובע מהתייחסותה של התורה לדברים ולמהלכים פנימיים שקורים ולא רק ל"מה שנראה מבחוץ...", על פי תפיסה זו הדיבור יכול לשנות דברים לעולם (כמו מי שאומר לאישה: "הרי את מקודשת לי" ומשנה את מצבה ומצבו מן הקצה אל הקצה) מהבחינה הפנימית ויש לו ערך רב; יהי רצון שנזכה לשים לב לכל מוצא שפתינו ונשקול בתבונה את כל דיבורינו.
מקורות:
1. במדבר פרק ל
(ג) אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה:
(ד) וְאִשָּׁה כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה וְאָסְרָה אִסָּר בְּבֵית אָבִיהָ בִּנְעֻרֶיהָ:
2. שמות פרק כ, עשרת הדברות
לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא:
3. דברים יז, ו
על פי שניים עדים או שלושה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד:
4. ויקרא פרק כז
(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה':
(ג) וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:
5. משנה בקידושין פרק א, משנה ו ובעוד מקומות רבים.
... אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט.
6. תוספתא מסכת פאה פרק א הלכה ב
על אילו דברים נפרעין מן אדם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא על ע"ז ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים ועל לשון הרע כנגד כולם זכות יש לה קרן ויש לה פירות שנ' אמרו צדיק כי טוב כי פרי וגו'.
7. אבות דרבי נתן פרק ד ד"ה ר' שמעון
ר' שמעון בן אלעזר אומ' אף על מספרי לשון הרע נגעין באין שכן מצינו באהרן ומרים שספרו לשה"ר במרע"ה מיד באת עליהם את הפורענות שנ' ותדבר מרים ואהרן במשה וגו' הלכה צפורה ושחה לה למרים הלכה מרים ושחה לו לאהרן עמדו שניהם ודברו על אותו צדיק. וכיון שעמדו שניהם ודברו על אותו צדיק מיד נענשו שנ' והענן סר מעל האהל וגו'. ואף על אהרן באת עליו הפורענות שנ' ויחר אף ה' בם וילך מלמד שנסתלק מאהרן ונדבק במרים אבל מרים עסקה בדברים היתה שכן דרך נשים להיות משיחות זו לזו.
8. משנה מסכת בבא מציעא פרק ד משנה ב
כיצד? משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור בו נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדבורו רבי שמעון אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
