ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
בפרשתנו עניין נוסף הקשור להסתר פנים והוא המסווה שהיה על פני משה:
"וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו:... וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה: וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה’ לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַמַּסְוֶה עַד צֵאתוֹ וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה: וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּו" (שם, ל"ד ל-לה).
מקור אחר שכנראה קשור לסוגיה זו נמצא בספר שמואל. לאחר שיואב משכנע את דוד להשיב את אבשלום, שרצח את אמנון, לירושלים, מסייג דוד את החזרה בתנאי "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ יִסֹּב אֶל בֵּיתוֹ וּפָנַי לֹא יִרְאֶה וַיִּסֹּב אַבְשָׁלוֹם אֶל בֵּיתוֹ וּפְנֵי הַמֶּלֶךְ לֹא רָאָה" (שמואל ב י"ד כד). מה פשר ההדגשה שאבשלום לא יראה את פני המלך? האם הכוונה כאן רק להסתר פנים ביחסי אב ובן שלא נהג לא כבן ולא כאח? נופך חדש בהסבר העניין נמצא בשנים האחרונות. ספר מלכים מספר לנו כי סנחריב נרצח בידי שני בניו -
"וַיְהִי הוּא (סנחריב) מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנו תַּחְתָּיו" (מלכים ב י"ט לז).
בארכיון המלכותי של מלכי אשור נמצא בשנים האחרונות מסמך שפורסם על ידי פרו' סימו פרפולה. במסמך זה מסופר כי לאוזניו של אחד מתושבי נינוה הגיעה תוכניתם הסודית של אדרמלך ושראצר לרצוח את סנחריב אביהם ולתפוס את השלטון. אותו אזרח פשוט, הבין שמצוי בידיו מידע רב ערך (עיין סיפור בגתן ותרש במגילת אסתר). לכן התייצב בפתח ארמון המלוכה וביקש ראיון דחוף אצל המלך, בהליך מקוצר. הליך זה מקביל היום להליכה לבית המשפט העליון כבג"ץ, תוך דילוג על הערכאות היותר נמוכות. כיון שאיש זה לא היה שייך למעמד העליון (עיין שוב כדוגמא במגילת אסתר "רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת" (א' יד) או במלכים "וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר" (כ"ה יט) עיין גם ירמיה נ"ב כה) הושם על ראשו מסוה שלא אפשר לו לראות את פני המלך. באותו יום, סנחריב היה מאוד עסוק ולכן ביקש שיעבירו חלק מהאנשים שחיכו לראיון עמו אל אדרמלך בנו. חושף הקשר שלא היה מודע לכך התייצב לפני הבן, מתכנן הקשר, והכריז "אדני המלך, בניך אדרמלך ושראצר זוממים לשלוח יד במלך". אדרמלך לא התאפק ביקש שיסירו את המסוה מעל פניו של האזרח המסכן, שהבין מיד כי עשה את טעות חייו. כמה שעות מאוחר יותר הוא הוצא להורג בפקודת אדרמלך. לאחר כשלון המרד ובריחתם של הבנים הרוצחים, פנה אל המלך החדש אסרחדון, אחד הפקידים הבכירים שכנראה היה מודע למה שקרה וביקש מן המלך לפצות לפחות, את משפחתו של אותו אומלל שניסה למנוע את הרצח. ממקור חיצוני אותנטי זה, מתבאר המנהג הקדום שעל פיו רק למי שנמצא במעמד מספיק גבוה רשאי לראות את פני המלך.
הירידה במדרגת העם לאחר חטא העגל היא זו שלא אפשרה להיענות לבקשתו של משה "אֶת פָּנֶיךָ ה’ אֲבַקֵּש"ׁ(תהלים כ"ז ח). אותה ירידה של העם היא גם זו, שגרמה למרחק שנוצר מבחינה רוחנית בין העם ובין משה, מה שגרם לצורך במסווה על פניו. נציין לסיום כי מלכי יהודה וישראל שלא עשו עצמם לאלוהות, שלא כמו מלכי אומות העולם, לא נהגו כנראה במנהג זה. לפי זה עונשו של אבשלום לא היה במישור האישי, אי ראיית פני המלך משמעותה אי כניסה למעגל השרים העליון שניהל את הממלכה.
הבה נתפלל כי תתקבל תפילתו של דוד - "אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי... לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה’ בְּאֶרֶץ חַיִּים" (תהלים כ"ז ט,יג)
ונזכה שוב להיות במדרגה של "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
