ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נורית בת גדליהו משה
וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעָה עֵת מַּסַּע הָאִישׁ הַזֶּה, אָמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה: הִנֵּה אַתָּה מֵת בַּדֶּרֶך הַזֹּאת הַמְסֻכֶּנֶת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְךָ מִי שֶׁיְּלַוֶּה אוֹתְךָ. אָמַר לָהֶם: וּמִי הוּא זֶה הַמְלַוֶּה אֶתְכֶם? אָמְרוּ לוֹ: הַמֶּלֶך, אֲשֶׁר בִּקַּשְׁנוּ וְיִחַלְנוּ שֶׁיְּלַוֶּה אוֹתָנוּ מִיּוֹם הֱיוֹתֵנוּ בַּמְּדִינָה הַזֹּאת, וְלֹא רְאִינוּךָ מְבַקֵּשׁ עַל כְּגוֹן זֶה מֵעוֹלָם. אָמַר לָהֶם: הוֹי שׁוֹטִים, וּמִי שֶׁקּוֹרֵא אֵלָיו בְּעֵת הַבִּטְחָה, הֲלֹא כֹּל שֶׁכֵּן שֶׁיְּיַחֵל אֵלָיו בְּעֵת הַפַּחַד, אֲפִלּוּ לֹא יְבַטֵּא זֹאת בְּפִיו, וְהוּא, אֲשֶׁר עוֹנֵהוּ בְּעֵת הָרְוָחָה, הַאֵין רָאוּי שֶׁיַּעֲנֵהוּ יוֹתֵר בִּשְׁעַת הַדְּחָק? וְאִם אַתֶּם טוֹעֲנִים שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיכֶם מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם מְרוֹמְמִים אוֹתוֹ, הֲיֵשׁ בָּכֶם מִי שֶׁקִּבֵּל אוֹתוֹ עַל עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁקִּבַּלְתִּי אֲנִי, וְרוֹמֵם אוֹתוֹ כָּמוֹנִי, וְסָבַל מִן הַצַּעַר בִּגְלַל הַדְּבֵקוּת בְּמִצְוֹתָיו כַּאֲשֶׁר סָבַלְתִּי אֲנִי, וְנִשְׁמַר מִן הַטִּנֹּפֶת בְּעֵת הַזְכָּרַת שְׁמוֹ כָּמוֹנִי, וְהִתְחַיֵּב בְּכִבּוּד שְׁמוֹ וְסִפְרוֹ מַה שֶּׁאֲנִי הִתְחַיַּבְתִּי, וְכֹל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי בְּמִצְוָתוֹ וּבְלִמּוּדוֹ? וְאַתֶּם רוֹמַמְתֶּם אוֹתוֹ מֵהֶקֵּשׁ וְהַשְׁעָרָה וְלֹא יַזְנִיחֲכֶם, וְאֵיך יַעֲזֹב אוֹתִי לְנַפְשִׁי בְּמַסָּעִי בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא בִּטֵּאתִי זֹאת כַּאֲשֶׁר בִּטֵּאתֶם אַתֶּם מִפְּנֵי שֶׁבָּטַחְתִּי בְּצִדְקוֹ? וְזֶה הַמָּשָׁל אָמְנָם הוּא לְמִי שֶׁהֵגִיס לִבּוֹ וְלֹא קִבֵּל מִן הַחֲכָמִים. שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵי תְּפִלּוֹתֵינוּ מְלֵאוֹת מִזֵּכֶר הָעוֹלָם הַבָּא, וְדִבְרֵי הַחֲכָמִים הַמְקֻבָּלִים מִן הַנְּבִיאִים מְלֵאִים בְּהַגְדָּרַת גַּן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי לְךָ.
___________________________
מתחטא – מתחנן. בעת הבטחה – בזמן שלום. והוא – המלך.
ביאורים
העיקרון המובא בפסקה זו מלווה את ספר הכוזרי וחורז אותו מתחילתו עד סופו. יישום מדויק ומסור של ציווי ה' משמעותי וחשוב יותר מכל ביטוי נרגש וחוויתי. עובד האלוהים אינו מונע מתחושות ומחוויות בלבד, הוא פועל על פי הנחיות ברורות. הנחיות אלה מגדירות מתי מעשיו של האדם מקרבים אותו אל ה' ומתי הם מרחיקים אותו ממנו. עובד האלוהים לא מדבר אודות האל, הוא פשוט חי בכל רגע מחייו על פי רצונו. נוכחות האל מלווה אותו בכל רגע ולא רק בדיבורים ובתחושות. המשל מתאר מהו ההבדל בין אלה המגדלים בפיהם את המלך, מהללים אותו ומשבחים אותו ובין מי שהמלך קירבו, והתייחס אליו באופן אישי. בצאתה לדרך מבקשת הקבוצה הראשונה מן המלך שיגונן עליה מפני הנזקים שבדרך. הם מאמינים שזכות דברי השבח ששיבחו את המלך יובילו ליחס מועדף כלפיהם. מקורבו של המלך נראה להם כמי שלא יזכה להגנה, שכן הוא לא הילל ושיבח את המלך כמותם. טעותם נובעת מן המחשבה שחוויית קשר בלבד מביאה להשגחה. קרובו של המלך לא פנה אל המלך רק בדברי שבח. הוא פעל לאורך כל הדרך על פי רצונו של המלך, לא על פי אומד והשערה בלבד. ביטחונו בהגנה שהמלך יעניק לו בדרך נובעת מתוך חוויית הקרבה הממשית שהוא חש לאורך כל חייו קודם לכן. קרבה שנובעת קודם כל מיישום מדוקדק של רצונו של המלך. במשל זה הבהיר שוב ריה"ל עד כמה הקשר בין מצבו של החסיד בעולם הזה קשור קשר בל יינתק למצבו בעולם הבא.
הרחבות
* ה'קל וחומר' הנלמד מאנשים אחרים לעושי רצון ה'
וְאֵיך יַעֲזֹב אוֹתִי לְנַפְשִׁי בְּמַסָּעִי. קל וחומר דומה לזה שעשה כאן ריה"ל, מצינו במדרש: "ויקום איש צרורות היה בן אחותו של רבי יוסי בן יועזר איש צרידה והוה רכיב סוסיא בשבתא (היה רוכב על סוס בשבת). אזל קומי שריתא למצטבלא (רכב והלך אל עבר הקורה שעליה עמדו לתלות את יוסי דודו). א"ל חמי סוסי דארכבי מרי וחמי סוסך דארכבך מרך (אמר לו יקום - ראֵה את הסוס שהרכיבני אדוני עליו וראֵה את הסוס שעליו הרכיבך אדונך, כלומר – ראֵה את ההבדל בינינו, כמה לי טוב וכמה לך רע), א"ל אם כך למכעיסיו קל וחומר לעושי רצונו (אם למכעיסיו כל כך טוב, קל וחומר שיהיה בעתיד טוב לעושי רצונו), א"ל עשה אדם רצונו יותר ממך? אמר לו ואם כך לעושי רצונו קל וחומר למכעיסיו (אם אדם שעשה רצונו כמוני נידון בצורה כה קשה, קל וחומר שמכעיסיו יקבלו עונש קשה), נכנס בו הדבר כארס של עכנא (השפיעו עליו הדברים וזעזעו אותו כארס של נחש), הלך וקיים בעצמו ארבע מיתות בית דין סקילה שריפה הרג וחנק, מה עשה? הביא קורה נעצה בארץ וקשר בה נימא (חבל קטן) וערך העצים והקיפן גדר של אבנים ועשה מדורה לפניה ונעץ את החרב באמצע והצית האור תחת העצים מתחת האבנים ונתלה בקורה ונחנק קדמתו האש נפסקה הנימה נפל לאש קדמתו חרב ונפל עליו גדר ונשרף. נתנמנם יוסי בן יועזר איש צרידה (יוסי בן יועזר שהוצא אז להורג, היה עדיין גוסס) וראה מטתו פרחה באויר, אמר בשעה קלה קדמני זה לגן עדן" [בראשית רבה סה כב].
שאלות לדיון
היכרות האיש המסופר עם המלך מודגשת דווקא בתוך המדינה, שם הוא שם לב להנהגת הצדק של המלך. לעומתו, שאר אנשי המדינה בוטחים במלך דווקא כשהם עוזבים את המדינה וחושבים שהמלך אינו משגיח עליהם בביתם.
מה מעלתו של מי שמבחין בהשגחה ביום-יום לעומת מי שמבחין בה בזמנים מיוחדים?
למה איש זה אינו מבקש, כשאר אנשי המדינה, לוויה למסע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
