ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
מדינת ישראל
הרב ראה בחזונו כיצד המפעל הציוני יקרום עור וגידים ומתוכו תצמח מדינת ישראל. האם לא ניתן להסתפק בעליה לארץ ישראל ללא צורך בריבונות יהודית עצמאית? הרב מביא דעה רווחת בעולם: "אֵין הַמְּדִינָה הָאשֶׁר הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאָדָם", השלטון המדיני מגביל את הפרט, הוא דורש ציות לחוקים, תשלום מיסים וחובות נוספות, לרוב מערכות שלטוניות אינן נקיות כפיים במישור הערכי - המוסרי, ובכל אופן כל חברה אנושית חייבת להעמיד בראשה מנהיגים על מנת שתוכל להתקיים, הפרט בסופו של דבר מרוויח מקיומו של שלטון: "בִּמְדִינָה רְגִילָה, שֶׁאֵינָהּ עוֹלָה לְעֵרֶךְ יוֹתֵר גָּדוֹל מֵחֶבְרַת אַחֲרָיוּת גְּדוֹלָה, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ הֲמוֹנֵי הָאִידֵאוֹת, שֶׁהֵן עֲטֶרֶת הַחַיִּים שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוּת, מְרַחֲפִים מִמַּעַל לָהּ, וְאֵינָם נוֹגְעִים בָּהּ", מדינה רגילה היא כמו חברת אחריות הדואגת לצרכיו המעשיים של הפרט, ואינה עוסקת כלל בעניינים רוחניים. האדיאות נמצאות מחוץ למדינה, השלטון כביטוי של הכלל אינו עוסק כלל בתחום הרוחני, ולרוב הוא נגוע בשחיתות ואפילו בעריצות.
"מַה שֶּׁאֵין כֵּן מְדִינָה שֶׁהִיא בִּיסוֹדָהּ אִידֵאָלִית, שֶׁחָקוּק בַּהֲוָיָתָהּ תּכֶן הָאִידֵאָלִי הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת הָאשֶׁר הַיּוֹתֵר גָּדוֹל שֶׁל הַיָּחִיד. מְדִינָה זוֹ הִיא בֶּאֱמֶת הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה בְּסֻלַּם הָאשֶׁר, וּמְדִינָה זוֹ הִיא מְדִינָתֵנוּ, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, יְסוֹד כִּסֵּא ד’ בָּעוֹלָם, שֶׁכָּל חֶפְצָהּ הוּא שֶׁיִּהְיֶה ד’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, שֶׁזֶּהוּ בֶּאֱמֶת הָאשֶׁר הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן". מדינתו של עם ישראל האידיאל חקוק בעצם קיומה, קיים תיאום בין שאיפתם של הפרטים, שאיפות רוחניות ובין מהותה של המדינה. מדינתו של עם ישראל שואפת בעצם קיומה לגלות את שם ה’ בעולם, "כסא ה’" הוא הגילוי של ייחוד ה’ בורא העולם ומנהיגו, שאיפה זו טמונה גם אצל כל יחיד מעם ישראל.
"אֱמֶת, שֶׁאשֶׁר נִשְׂגָּב זֶה צָרִיךְ הוּא לְבֵאוּר אָרׂךְ כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אוֹרוֹ בִּימֵי חֹשֶׁךְ, אֲבָל לֹא מִפְּנֵי זֶה יֶחְדַּל מִלִּהְיוֹת הָאשֶׁר הַיּוֹתֵר גָּדוֹל". לעיתים גם הפרט וגם הכלל ומדינתו אינם מודעים שהאושר היותר גדול הוא גילוי שם ה’, יש ימי חושך בהם האידיאל הגדול אינו מתגלה, אבל הוא בוודאי קיים. שאיפה נסתרת לגילוי שם ה’ בעולם קיימת אצל כל אחד מישראל ושאיפה זו קיימת גם במדינה שהיא מגלמת את השאיפה הכללית של עם ישראל בעולם.
"בְּרֵאשִׁית מַטָּעוֹ שֶׁל הָעָם הַזֶּה, אֲשֶׁר יָדַע לִקְרֹא בְּשֵׁם הָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי הַבָּרוּר וְהַטָּהוֹר בְּעֵת הַשִּׁלְטוֹן הַכַּבִּיר שֶׁל הָאֱלִילִיּוּת בְּטֻמְאָתָהּ-פִּרְאוּתָהּ, נִתְגַּלְּתָה הַשְּׁאִיפָה לְהָקִים צִבּוּר אֱנוֹשִׁי גָּדוֹל אֲשֶׁר "יִשְׁמר אֶת דֶּרֶךְ ד’ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". זוֹהִי הַשְּׁאִיפָה, שֶׁבָּאָה מִכּחַ הַהַכָּרָה הַבְּרוּרָה וְהָעַזָּה וְהַתְּבִיעָה הַמּוּסָרִית הַכּוֹלֶלֶת וְהָרָמָה לְהוֹצִיא אֶת הָאֱנוֹשִׁיּוּת מִתַּחַת סֵבֶל נוֹרָא שֶׁל צָרוֹת רוּחָנִיּוֹת וְחָמְרִיּוֹת וּלְהָבִיאֶנָּה לְחַיֵּי חֹפֶשׁ מְלֵאֵי הוֹד וָעֵדֶן, בְּאוֹר הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית, וּלְהַצְלִיחַ בָּזֶה אֶת כָּל הָאָדָם כֻּלּוֹ. לְמִלּוּאָהּ שֶׁל שְׁאִיפָה זוֹ צָרִיךְ דַּוְקָא, שֶׁצִּבּוּר זֶה יִהְיֶה בַּעַל מְדִינָה פּוֹלִיטִית וְסוֹצְיָאלִית וְכִסֵּא מַמְלָכָה לְאֻמִּית, בְּרוּם הַתַּרְבּוּת הָאֱנוֹשִׁית" (אורות – למהלך האידיאות- עמ’ קד).
שאיפתו של עם ישראל כשהתחיל את דרכו הייתה להקים עם שישמור את דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט, ייעוד זה ה’ מייעד לאברהם אבינו: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה’ לַעֲשֹוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית יחי ח). שאיפה זו באה מתוך רצון עז להוציא את האנושות מסבל רוחני ומעשי. הסבל האנושי נובע מדרכי התנהגות פסולות. על מנת לממש שאיפות גדולות אלו, עם ישראל זקוק למדינה שתהווה את התשתית ללאומיות, מדינה שתעמוד ברום התרבות האנושית. לא ניתן לממש את הייעוד הלאומי הנשגב הזה ללא מדינה. למדינה יש יכולות שאין לכל פרט ומעבר לכך המדינה הישראלית אמורה להוות דגם לחיקוי לכל מדינות העולם.
בכל יום עצמאות אנו חייבים לעשות חשבון נפש, האם אנו מתקרבים למימוש חזון עליון זה, האם המדינה שזכינו לה בחסדי ה’ נמצאת בדרכה למימוש האידיאלים שאנו נושאים כאומה כבר אלפי שנים. התפיסה שמדינה מטרתה להוות "מקלט בטוח" בלבד לעם ישראל הנרדף בגלות, איננה מספקת אותנו.
שאיפותיו הגדולות של עם ישראל בנוגע לעולם כולו באות לידי ביטוי בבית המקדש: "נושאים אנחנו את דענו למרחוק. לא רק בשביל ההטבה הפרטית, של כל יחיד, ולא רק בשביל חוג פרטי של עולם מיוחד, בא סוד העבודה האלהית, כ"א בשביל ההתעלות הכללית של העולמים הרבים, אשר ברוח ד’ רבון העולמים נוצרו, להיות הולכים ומתעלים, מתקדשים ומשתפרים, ע"י הוספת אור הנשמה העליונה, הבאה בעקב העבודה האלהית התמימה, המרוכזת בעבודת הקדש והמקדש" (עולת ראיה א עמ’ קס). בית המקדש מבטא את רצוננו להיטיב עם העולם כולו, ולכן השאיפה למקדש ובניינו בפועל עשויים לשפוך אור על המדינה בכללותה, ולהאיר לנו את דרכנו.
זכינו ובחודש אייר הוקם הבית הלאומי השלישי, וזכינו בחודש זה לשחרור ירושלים שבתוכה ייבנה בית המקדש השלישי, שיבטא את האידיאל העומד בבסיס קיומנו, כדי שהמקדש ייבנה אנו חייבים להעמיק את חיבורנו לאידיאל גדול זה, וזו המשימה העומדת לפיתחנו בתקופתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
