ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
סולטנה מלכה בת זינה
זֶה בַּצָּרוֹת הַמְיֻחָדוֹת לוֹ, וְכֵן יַעֲשֶׂה בַּצָּרוֹת הַכְּלָלִיּוֹת, אִם הִרְהוּרֵי הַכֹּחַ הַמְשַׁעֵר יַעֲלוּ עַל לִבּוֹ אֵת אֹרֶך הַגָּלוּת וּפִזּוּר הָאֻמָּה וּמַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ מֵהַדַּלּוּת וְהַשִּׁפְלוּת, יִתְנַחֵם תְּחִלָּה בְּצִדּוּק הַדִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי, וְאַחַר כֵּן בִּמְחִילַת הַחַטָּאִים, וְאַחַר כֵּן בַּקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת וְהַשָּׂכָר הַמְצֻפֶּה לָעוֹלָם הַבָּא, וְהַדְּבֵקוּת בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאִם יְיָאֲשׁוֹ שֵׁדוֹ מִזֶּה, בְּאָמְרוֹ: "הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה", לְחֹמֶר הִמָּחוּת רָשְׁמֵנוּ וְהִשְׁתַּכְּחוּת זִכְרֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ" — יַחְשֹׁב עַל אֵיכוּת יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְכֹל מַה שֶּׁאוֹמְרִים בְּ"כַמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ", וְלֹא יִהְיֶה קָשֶׁה בְּעֵינָיו הֵיאַך נָשׁוּב לְקַדְמוּתֵנוּ אֲפִלּוּ לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ אֶלָּא אֶחָד, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב", כִּי מָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּשָּׁאֵר מִן הָאָדָם אִם הָפַך לְתוֹלַעַת בְּקִבְרוֹ?
יב אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּמוֹ זֶה יִחְיֶה בַּגָּלוּת חַיִים עֲרֵבִים, וְיִקְטֹף פְּרִי יִרְאַת ה' שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וּמִי שֶּׁסּוֹבֵל אֵת הַגָּלוּת וְהוּא מִתְקַצֵּף, הֲרֵי הוּא קָרוֹב לְהַפְסִיד רֵאשִׁיתוֹ וְאַחֲרִיתוֹ. צידוק דין ציבורי
___________________________
בקרן הקימת – בעיקר שכרו, שהוא לעולם הבא. שהוא מקנה לבני האדם – צידוק הדין של החסיד מביא אחרים ללמוד ממידותיו. מהשם הטוב והתפארת – שיכבדוהו אחרים. הכלליות – של עם ישראל. והדבקות בענין האלוהי – הייסורים מביאים לדבקות בה'. לחמר המחות רשמנו – מחמת חומרת מצבו של עם ישראל ומיעוט כוחו והשפעתו. נגזרנו לנו – נכרתנו. כמו זה – החסיד המצדיק את דין הגלות. ראשיתו ואחריתו – הוא סובל מאוד בעולם הזה ומחמת חוסר אמונתו יפסיד גם את העולם הבא.
ביאורים
לעתים נדמה שההתייחסות למציאות תלויה במה שמתרחש בה בפועל. במבט מעמיק יותר, ניתן להבחין שהתייחסות למציאות היא נגזרת של הצורה שבה נתפס העולם בעיני המתבונן. לאותה מציאות בדיוק, יכול להתייחס אדם אחד באופן מסוים ואדם אחר באופן שונה ואף הפוך. בפסקה הקודמת למדנו שעבודת האלוהים מחנכת אותנו למבט אופטימי על העולם. ה' הוא טוב ומיטיב וגם כאשר אנו מבחינים במקרים של אכזריות ושל כאב בעולמנו אנו לא גוזרים מכך מסקנה שהעולם הוא שלילי ואחריתו רעה. עיקרון יסודי זה משמש את ריה"ל כדי ללמד שמה שנכון בהיבט הפרטי נכון גם במישור הכללי – הלאומי. מצבו של עם ישראל בגלות היה עלול פעמים רבות להוביל לייאוש. השפלות הנוראה, הביזיונות והרדיפות היו עלולים להוביל למחשבה שאין עוד תקווה לשוב ולחדש את ימינו כקדם. אלא שהמבט האופטימי, הרואה כיצד גם המצבים האפלים והכואבים ביותר מובילים באחריתם לטוב ולברכה מאפשר להבחין גם בימי הגלות באור בקצה המנהרה. זהו גם סודו של העם היהודי להצליח לעלות מתהומות הייאוש ולקום על הרגליים מחדש. גם יצחק אבינו, בנם של אברהם ושרה, נולד לאחר שנראה היה שאין סיכוי שהם יזכו לזרע משותף. שמו מבטא אולי יותר מכל את האופטימיות העומדת ביסוד עם הנצח – הצחוק הצוחק לייאוש הפסימי ומצליח לצאת לאוויר העולם גם לאחר שנראה שאין עוד סיכוי.
הרחבות
* השגחת ה' על עם- ישראל בגלות
אִם הִרְהוּרֵי הַכֹּחַ הַמְשַׁעֵר יַעֲלוּ עַל לִבּוֹ אֵת אֹרֶך הַגָּלוּת וּפִזּוּר הָאֻמָּה וּמַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ מֵהַדַּלּוּת וְהַשִּׁפְלוּת. ריה"ל כבר הזכיר את העצמות היבשות כמשל למצבינו בגלות [מאמר שני, לד]. עיקר חידושו הוא בכך שגם כשנראה שהקב"ה עזב אותנו, מצד האמת הקב"ה לעולם אינו עוזב אותנו.
ספרו של המהר"ל , "נצח ישראל", עוסק בהרחבה בנושא זה. וכך הוא כותב: "ויתבאר לך כי לא עזב השם יתברך את ישראל בגלותם. וכאשר מצאנו כי הדברים הטבעים אשר הם בעולם כולם יש להם קיום, לא ישתנו. ולא יצויר שיהיה לדבר שהוא יותר במעלה מן הטבע, ובלתי נכנס תחת הטבע, כמו שהוא דביקות ישראל בו יתברך, אשר הדביקות הזה בלתי טבעי" [נצח ישראל יא]. המהר"ל מסביר שהחיבור בין הקב"ה ובין עם ישראל הוא חיבור בלתי טבעי (=מעל לסדר הרגיל של חוקי הטבע), ואם בדברים הטבעיים אין שינוי, ודאי שבדברים שמעל הטבע אין שינוי. בהמשך דבריו מבאר ומרחיב את הדברים.
היעב"ץ , בהקדמה לסידורו "בית יעקב", פורש יריעה ארוכה בנושא. לפי דבריו, אם נסתכל על המציאות נוכל לראות כיצד עם ישראל נשאר, בעוד כל העמים שהיו סביבו נעלמו, דבר זה לבדו מספיק כדי להבין שהקב"ה נשאר עמנו בגלות. והסיבה שלא רואים זאת, מוסיף ומטעים, היא בגלל שה'שכינה בגלותא', ולכן אור השכינה אינו מספיק חזק ונראה (ע"ש).
שאלות לדיון
החבר מספר כי החסיד שמח בכך שהוא מקנה לבני אדם הדרכה לסבלנות – כיצד הוא מדריך את בני האדם?
מלך הכוזרים מבין מדברי החבר כי ניתן לחיות חיים ערבים בגלות. אם הגלות היא עונש, האם ייתכן עונש ערב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
