ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- עבדו את ה' בשמחה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
נתבונן תחילה בעניינה של השמחה במשך כל השנה, ולאור זאת ננסה להבין את השמחה שבחודש אדר ובפורים.
ראשית, לפניכם מספר שאלות למחשבה ולעיון על עניינה של השמחה במשך השנה:
א. איך אפשר לצוות על רגש בכלל, ושמחה בפרט (ראה את המקורות שבפתיחה)?
ב. איך אפשר, באופן רגשי, לשמוח – הרי יש רע בעולם? הרי אדם עושה עבירות?
ג. האם אפשר דרך השכל להגיע לשמחה? האם יש סיבות שכליות לשמוח?
בכך שהתורה מצווה אותנו צוים רגשיים (נסו לחשוב על עוד מצוות הפונות אל הרגש, מלבד השמחה!), היא מלמדת אותנו שהאדם אינו נשלט בידי רגשותיו, אלא להיפך – השכל, שהוא החלק העליון של האדם, יכול לכוון את הרגש. לכן, נתבונן בכמה נקודות מבט יהודיות על העולם והחיים, המביאות אותנו לשמחה ואופטימיות.
הכוונה ללימוד המקורות
1. התבוננו במקור 1. בעולם יש טוב ורע. אדם שבוחר להתרכז בטוב – הוא אדם שמח, ואילו לאדם שמסתכל בעיקר על הרע – קשה לשמוח. בחירה זו היא אחת ממשמעויות ה"עין טובה".
2. גם באופן אמיתי, הטוב שבעולם מרובה הרבה יותר מהרע שבו (נסו לחשוב, כמה דברים טובים יש בעולם – דברים שאנו כל כך רגילים אליהם, עד שלא שמים לב, ורואים הכל מובן מאליו, כמו תינוק שזה עתה נולד). הקשיים הם זמניים, אבל לעתיד לבוא יהיה הכל טוב, והעולם הולך ומתקדם (ראו מקור 2).
3. במקור 3 אנו מגלים עוד מקור לאופטימיות ולשמחה גדולה, והוא המצוות והמעשים הטובים שעושה היהודי. אמנם, יש גם מעשים לא טובים שעושה האדם, שלפעמים מקשים עליו לשמוח. על כך ראו מקור 4 שעוצמת המצוות גדולה הרבה יותר מעוצמת העבירות, וזאת על פי העיקרון "גדולה מידה טובה ממידת פורענות". על כך יש להוסיף, שעל כל עבירה פתוחה הדרך לתיקון – התשובה.
מכאן נגיע לחודש אדר, שבו אנו "מרבים בשמחה". ריבוי זה מה טיבו? כדי להבין זאת נשאל כמה שאלות:
א. מדוע שם ה' אינו נזכר בתוך המגילה?
ב. ראו את המדרש המובא במקור 5. מהי משמעות המדרש, לאור המאורעות המתוארים במגילת אסתר?
ג. מהו תפקידו של היין בפורים? הרי השכל הוא החלק המרומם ביותר של האדם, ומדוע להינתק ממנו?
4. השמחה פורצת הגבולות השכליים בפורים נובעת מכך, שאם לפני כן ראינו שלעתיד לבוא לא יהיה רע, בפורים אנו נוכחים לדעת שגם הדברים שבשעתו, מצד הבנת השכל, היו נראים רעים – הם למעשה חוליות בנס, וזו אחת ממשמעויות דברי המדרש "במה שהוא מכה הוא מרפא" (מקור 5).
5. ואם נוסיף להעמיק, הרי שמכך שה' לא עזב אותנו בגלותינו (ראה מקור 6) אנו מבינים יותר את הפסוק "בנים אתם לה' אלוקיכם" (מקור7, התבוננו היטב בפרשנים ואת הנדבך שמוסיף כל אחד מהם להבנת הפסוק). וגם כאשר ה' מסתתר בתוך המציאות, ולא מוזכר במגילה אפילו פעם אחת, אנו סמוכים ובטוחים שהוא הוא המלך האמיתי, מלך שהוא גם אבא, וגם אם הוא לפעמים מכאיב, הרי זה כדברי הפסוק "כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוקיך מייסרך" (דברים ח, ה).
וזוהי בעצם מקור השמחה הגדולה ביותר, למעלה מכל ההסברים השכליים: האמון וההישענות המוחלטים על אבינו שבשמים. על ידי היין, אנו יכולים להתרומם מעל המגבלות השכליות, ואנו מתקשרים לריבונו של עולם כמו שמתקשר תינוק אל הוריו, ללא מגבלות השכל.
סיכום: למדנו על הסברים שכליים שונים על מהותה של השמחה ומקור מבועה של האופטימיות, הנכונים לכל השנה, וגם על השמחה שפורצת כל גבולות – השמחה על עצם היותנו בנים של ה', ששם עינו ומשגיח עלינו גם כאשר אנו לא עושים את רצונו. שמחה זו באה לידי ביטוי מיוחד בפורים ובו אנו מתרוממים למעלה מכל המסגרות, אל השורש הפנימי אליו שנותן לנו עוצמות חיים ושמחה במשך כל השנה.
ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, כן יהיה לנו בעזרת ה' בקרוב ממש.
מקורות
1. מסכת אבות פרק ה, משנה יט
כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אוֹכְלִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִין בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר, לְהַנְחִיל אהֲבַי יֵשׁ, וְאצְרתֵיהֶם אֲמַלֵּא. אֲבָל תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹרְשִׁין גֵּיהִנָּם וְיוֹרְדִין לִבְאֵר שַׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר, וְאַתָּה אֱלהִים תּוֹרִידֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ.
2. תלמוד גמרא מסכת מכות כד ע"ב
שוב פעם אחת היו עולים (ר' עקיבא והזקנים) לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הם בוכים, ור' עקיבא מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם? מפני מה אתם בוכים? אמרו לו: מקום שכתוב בו 'והזר הקרב יומת', ועכשיו שועלים הלכו בו – ולא נבכה???
אמר להם: לכך אני מצחק! דכתיב 'ואעידה לי שני עדים נאמנים, את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו'. וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון, זכריה במקדש שני! אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב 'לכן בגללכם ציון שדה תחרש', בזכריה כתיב 'עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים'. עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה – בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא נחמתנו.
3. מסילת ישרים, אמצע פרק י"ח
ונבאר עתה ענפי האהבה... השני הוא השמחה, והוא עיקר גדול בעבודה, והוא מה שדוד מזהיר ואומר: עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה, ואומר 'וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלוקים וישישו בשמחה', ואמרו רבותינו ז"ל 'אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצוה'. ועל הפסוק שזכרנו למעלה 'עבדו את ה' בשמחה' אמרו במדרש "אמר רבי אייבו כשתהיה עומד להתפלל יהא לבך שמח עליך שאתה מתפלל לאלוקים שאין יוצא בו". כי זאת היא השמחה האמיתית, שיהיה ליבו של האדם עלז על שהוא זוכה לעבוד לפני אדון יתברך שאין כמוהו, ולעסוק בתורתו ובמצוותיו שהם השלמות האמיתי והיקר הנצחי. ואמר שלמה במשל החכמה "משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך". כי כל מה שזוכה האדם ליכנס יותר לפנים בחדרי ידיעת גדולתו יתברך, יותר תגדל בו השמחה... ומצינו שנתרעם הקב"ה על ישראל מפני שחיסרו תנאי זה בעבודתם, הוא שנאמר "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב".
4. סוף מסכת מכות (פרק ג' משנה טו)
אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן גַּמְלִיאֵל, מָה אִם הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, נוֹטֵל נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ. הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּנָּתֶן לוֹ נַפְשׁוֹ (ברטנורא: שמידה טובה מרובה ממידת פורענות). רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִמְּקוֹמוֹ הוּא לָמֵד, שֶׁנֶאֱמַר וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעשׂת וְגוֹ', וְאוֹמֵר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם. הָא, כָּל הַיּוֹשֵׁב וְלא עָבַר עֲבֵרָה, נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְגוֹ', וּמָה אִם הַדָּם שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קָצָה מִמֶּנּוּ, הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּו מְקַבֵּל שָׂכָר. גָּזֵל וַעֲרָיוֹת שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶן וּמְחַמְּדָתָן, הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרוֹת דּוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָל הַדּוֹרוֹת
5. שמות רבה נ, ג
אין מידותיו של הקב"ה כמידת בשר ודם, מידת בשר ודם שהוא מכה באיזמל ומכה ברטייה, אבל הקב"ה במה שהוא מכה הוא מרפא, שנאמר "ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה" – למה? 'כי מרים הם', אמר רבי לוי: הדור היה מר במעשיו.
ועיין עוד עין אי"ה לברכות חלק א', קא, עמוד 159.
6. גמרא בבא בתרא י ע"א
"זו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את ר"ע: אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסם? א"ל: כדי שניצול אנו בהן מדינה של גהינם. א"ל: אדרבה, זו שמחייבתן לגיהנם! אמשול לך משל, למה הדבר דומה? למלך מבשר ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, וכששמע המלך לא כועס עליו? ואתם קרוין עבדים, שנאמר: "כי לי בני ישראל עבדים"! אמר לו ר"ע: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ולהשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא דורון משגר לו? ואנן קרוין בנים, דכתיב: "בנים אתם לד' אלהיכם". אמר לו: אתם קרוים בנים וקרוין עבדים, בזמן שאתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין בנים, ובזמן שאין אתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין עבדים, ועכשיו אין אתם עושים רצונו של מקום! אמר לו, הרי הוא אומר: "הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית", אימתי עניים מרודים תביא בית? האידנא, וקאמר: "הלא פרוס לרעב לחמך".
7. דברים יד, א ומפרשים
בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלהֵיכֶם לא תִתְגּדְדוּ וְלא תָשִימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת:
רש"י: לפי שאתם בניו של מקום ואתם ראויין להיות נאים ולא גדודים ומקורחים.
אבן עזרא: וטעם בנים. אחר שתדעו שאתם בנים לשם והוא אוהב אתכם יותר מהאב לבן אל תתגודדו על כל מה שיעשה כי כל אשר יעשה לטוב הוא, ואם לא תבינוהו כאשר לא יבינו הבנים הקטנים מעשה אביהם רק יסמכו עליו כן תעשו גם אתם כי עם קדוש אתה ואינך כשאר כל הגוים על כן לא תעשה כמעשיהם.
דעת זקנים: בנים אתם לה' אלהיכם. ולכן אם מת אביכם הבשר ודם לא תתגודדו שהרי אינכם יתומים בכך כי יש לכם אב שהוא חי וקיים יתברך ויתברך שמו, אבל העכו"ם כשמת אביו יש לו להתגודד שאין לו עוד אב כי אם עצו ואבנו שאין בם מועיל כדכתיב אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
