ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בכל בניין גשמי ישנה סכנה שאחרי הגמר שלו, לא יידעו למלא אותו בתוכן הרוחני הראוי לו. אולם משה הוא המנהיג הנכון במקום הנכון כדי להכניס את הקדושה ואת הרוח אל תוככי האוהל הגשמי המורכב מבדי עצי שיטים ויריעות, קרסים אדנים ועמודים, וכמובן - עבודת הקרבנות הבאה לכפר על ישראל ולתקן את הנשמה העדינה שייתכן שנפגמה במעשיה בין בשוגג בין במזיד.
משה מצוי במדרגה מעל המלאכים. הם לא יודעים מקומו של ה' - שואלים זה אל זה איה, אבל משה מדבר פה אל פה והדיבור נשמע אליו בכל עת שיבוא אל הקודש. במשה מתגלמת האידיאה האנושית, כך צריך להיות האדם השלם.
משה מבין שהמדרגה של המשכן היא מעל למדרגתו של הר סיני. בהר סיני השכינה שכנה רק באופן זמני, ואילו כאן היא תשכון בקביעות. לכן משה מחכה שה' ידבר אליו. בדומה להר סיני, נשא משה קל וחומר בעצמו בעניין זה. ואכן, התחלת העבודה נקבעת על פי ה', בציוויו הישיר. מכאן אנו למדים כי מעמד הר סיני לא תם, הוא רק שינה צורה אל בין הכפורת, ושם ממשיך ה' לדבר אל ישראל.
גם ה' קורא אל משה, מתוך גילוי של חיבה מיוחדת. זאת בניגוד לפגישה המקרית של ה' עם בלעם, כי "ויקר" זה לשון טומאה, ואילו "ויקרא" - לשון חיבה. שני כוחות מנוגדים הם בלעם ומשה, מאבק איתנים מתחולל ביניהם, האחד מגלה את החסד בעולם ולא מוכן שיבולע העם, ואילו השני כל עניינו מידת הדין בעלת העין הצרה שמוכן לבלע עם.
גם אם באומות העולם קם נביא, אין הוא שווה בדרגתו ובכוחותיו אל משה. את בלעם הורגים בחרב נוקמת מידה כנגד מידה. אותה החרב ששוחטת את הקורבנות ומתקנת את נשמת האומה, אותה החרב שבה בלעם רוצה להרוג את האתון, יודע הוא לכוון לעת של זעם ולקלל. ואילו משה יודע רק לברך, לתקן, לגלות את הטוב והיפה שבכל דבר.
למרות כל הסגולות הגדולות הללו של משה, עדיין הוא נשאר העניו מכול. האל"ף הקטנה של ויקרא מגלה לנו כי משה מקטין את מקומו ואפילו דיבור אלוקי ישיר לא גורם לו להרגיש חשוב, להתגאות על עמו ועל אחרים. משה מבין כי הוא שליח ולית לו מגרמיה כלום, הוא כל כולו מלא להט אידיאלי לעשות את דבר ה' ולתקן עולם.
משה הוא הסמל למנהיגים הישראלים בכל הדורות כולם. "צאי לך בעקבי הצאן, מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא למשה כל רועיהם ופרנסיהם של ישראל עד העקב עד סוף כל הדורות". משה הוא אבי הרועים בישראל, ואנחנו צריכים ללמוד ממנו דרכי הנהגה.
לא רק אל משה ה' קורא, אלא אל כל אחד ואחד מאיתנו ובמיוחד אל המנהיגים שבתוכנו. זו קריאה גדולה שלא פוסקת, גם אם אין מזבח ואין כרובים, דבר ה' מהדהד אלינו מסוף העולם ועד סופו. אנחנו רק צריכים אוזניים רגישות כדי לשמוע אותה.
בימים אלו של מעשה מרכבת הממשלה, על מנהיגנו כולם ללמוד ממשה כיצד למלא בתוכן רוחני את כל המסגרות המדיניות הגשמיות, ללמוד מהי רוח של שליחות למען ישראל ואלוקיו, לעשות הכול בעוז ובענווה, באמת ובאמונה. להיות מתלמידיו של אברהם אבינו הגומל חסד עם הבריות, ולא מתלמידיו של בלעם הדואג לעצמו ורוצה להרע לאחרים.
בטוחני כי הכוח שניתן לנבחרי הציבור שלנו, אותם אנשים ראויים משכמם ומעלה, יביא לידי ביטוי את כוחות הטוב והחסד, וכך נוכל להתקדם במעלה הקשה כל כך של גאולה המתעוררת לה לאטה, אך ודאית בהופעתה.
פורסם בעיתון "בשבע"
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










