ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ויש להשיב שמתקני הסימנים לא רצו לתת כאן רק סימן לעשיית הקידוש, אלא רצו לומר לנו בלשון ציווי: על כל אדם מוטל לקדש! ליצור קדושה ממשית במציאות. וצריך להבין: איך יכול האדם היחיד להחיל קדושה במציאות? מסביר הרב זצ"ל שבכל השנה כולה נמצא הגודל האלוקי בכל פינה ומקום ובכל נקודה של חיים, אך החול מסתירו. אמנם ישראל כאומה יכולים לקדש את המציאות ולהאירה: "ישראל קדשינהו לזמנים" (ברכות מט ע"א). הקדושה הזו היא ירושה לנו מגילוי הסגולה הישראלית בזמן יציאת מצרים, כשיצאנו לחירות עולם. אי אפשר לאסור את הרוח הפנימית שלנו שהיא בעלת חירות מאז יציאת מצרים, ולכן אף עם לא יוכל להחניק את החירות הפנימית הנמצאת בתוכנו. בכל השנה ישראל מלאים באופן טבעי ברצון להתקרב לאלוקות, אך בימי הפסח תכונה זו מתבלטת במיוחד כיוון שמאירה בנו אותה ההארה שהייתה ביציאת מצרים עצמה. ואז, לא משנה באיזה מצב אנו נמצאים, אם בגלות או לא, בכל אופן, באופן פנימי, הנפש שלנו משתחררת ונגאלת, וקדושה זו מתפשט. לכל היקום כולו.
כיוון שכך, כשבאים ימי הקודש מסתלק הכיסוי ומתגלה הקדושה בצורה בהירה כל כך, עד שגם כל יחיד יכול להאיר מנשמתו. אמת יסודית זו היא מציאות מיוחדת לישראל שכל יחיד הוא בן חורין שיש ביכולתו לקדש את הזמן מכוח הנמצא בכללות ישראל, ומכאן הציווי - קדש! לפני פסח צריך להתכונן וללמוד על עניינו של חג הפסח ועל עניינה של יציאת מצרים, וככל שאדם מתכונן יותר, הוא יוכל יותר להתרומם להתקדש ולקדש את המציאות בליל הסדר.
עדיף יין ולא מיץ ענבים
תיקנו חכמים לשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר. יש לדעת כי עיקר המצווה היא על ידי שתיית יין עם אלכוהול ולא מיץ ענבים. אמנם היום יש גם מיץ ענבים, אך כתבו הפוסקים שראוי לקחת דווקא יין, שהוא המשמח את הלב, ושתייתו היא דרך חרות (כך כתב רצ"פ פרנק, מקראי קודש, פסח ח"ב, סימן לה. לסיכום שיטות הפוסקים בשאלה ראה מקראי קודש הלכות ליל הסדר לרב משה הררי, פרק ד הערה לו). ולגבי האומר ששתיית יין גורמת לו קושי, בירושלמי (פסחים י, א) אומר רבי יונה שהיין ששתה בפסח עשה לו כאב ראש עד שבועות, ורבי יהודה ברבי אילעי אומר שם שראשו כאב מיין פסח עד סוכות ואף על פי כן, הם לא לקחו מיץ ענבים... (אמנם בירושלמי נאמר שבגלל שחש בראשו הכשיר רבי יונה יין מבושל לארבע כוסות בגלל שהוא פחות מזיק).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
