ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המהרש"א (ח"א הוריות יב ע"א) אומר שהסיבה לכך היא טכנית, אדם שמסתכל על הרב, קולט את תנועות הידיים, לפעמים משמעות אמירה זו או אחרת יכולה להשתנות אם רואים את תנועות הפנים או הגוף של הרב, וכך ניתן להבין מה אכן הוא התכוון באופן ברור יותר, או ללמוד דברים נוספים מאופן האמירה.
אמנם בירושלמי (ביצה ה, ב הובא ברשב"ץ אבות ד, י) מביא שרבי רק זכה פעם אחת לראות את צווארו של ר' מאיר כשהוא היה מגולה, והסיבה לכך היא סגולית בלבד. ראיית הצדיק באופן מסוים היא שגורמת השפעה סגולית על האדם שרואה אותו. פירוש זה עולה גם מהספורנו (שמות לד, לג) שלדעתו כשמשה דיבר עִם עַם ישראל, הוא דיבר בלי מסווה והבדלה כדי שעם ישראל יראה אותו מדבר. וכ"כ במפורש רדב"ז (ג, תעב) : "אמרו בספרי החכמה כי בהיות האדם מתכוין אל רבו ונותן אליו את ליבו, תתקשר נפשו בנפשו ויחול עליו מהשפע אשר עליו, ויהיה לו נפש יתירה".
אמנם יש שאמרו שאין הכוונה שרבי התכוון שראה אותו מאחוריו כפשוטו, אלא כפי שכתבה הגמרא לעיל, חבריו של ר' מאיר לא עמדו על דעתו, ואילו רבי, הצליח לעמוד על אחוריו, כמו שמשה רבינו זכה ל'וראית את אחורי', השגה חלקית במציאות האלוקות, כך גם רבי הצליח להשיג השגה חלקית במה שר' מאיר אומר ובשיטתו המיוחדת, ולכן הוא זכה למה שזכה.
הגמרא בערכין (כב ע"א) אומרת שסתם משנה היא רבי מאיר, כלומר, שכל דין במשנה שלא מפורש מי אמרו, מן הסתם הוא מדברי ר"מ. ההבנה המקובלת היא שרבי יהודה הנשיא שערך את המשנה לא הזכיר מפורש את שמו של רבי מאיר כדי שאנשים יקבלו את הדין ללא עוררין.
לאור דברינו ניתן לבאר באופן נוסף, רבי יהודה הנשיא (רבי) חש שאף פעם הוא לא הצליח לעמוד על סוף דעתו של רבי מאיר, ולכן לא רצה לציין במפורש שהדברים שכתב בשם ר' מאיר, הם דבריו של רבי מאיר כפי שהתכוון, וכתב את הדברים כסתם משנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
