ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הגמרא (שם) מבארת שמה שמותר למדוד בשבת הוא רק לצורך מצווה ולא לצורך אחר. בתוס' (קכו ע"ב ד"ה ומדבריהן) הסבירו שהאיסור למדוד בשבת הוא משום עובדין דחול.
בגמרא ביצה (כט ע"א) מצינו שאסור למדוד קמח, או שעורים ביום טוב. רש"י (שם ד"ה לא ימדוד) מפרש שהאיסור הוא משום שנראה שרוצה למכור ביו"ט. אגרות משה (א, קכח) כתב שיש בין רש"י ותוס' מחלוקת מהו טעם איסור מדידה בשבת וביו"ט, האם עובדין דחול, או איסור משום שנראה כרוצה למכור.
נראה שניתן לומר שרש"י ותוס' אינם חולקים והגמרא בשבת מדברת על מדידות שאין להם שייכות למקח וממכר, כמו מדידת אורך וגובה של דברים נייחים. ולא שייך לאסור אותם מטעם זה, אלא מטעם עובדין דחול, שמדידה היא דבר של יום חול. וגם לא שייך לאסור מדידה של קמח ואוכל ביום טוב מדין עובדין דחול, שהרי מותר לעשות צורכי אוכל ביום טוב, אלא רק מכיון שזה דומה למקח וממכר.
מהרי"ל (ר הובא בשו"ע סימן שח סעיף נא)פסק שאסור לטלטל שעון בשבת כיון שהוא כלי שמיועד למדידה, וגם מדידה של זמן דינה ככל מדידה שאסורה. עוד כתב שגם אם מודד זמן לצורך לימוד אין בזה היתר. הפנים מאירות (ב, קכג) מבאר שהמהרי"ל אסר רק שעון חול או שעון שמש, שלוקח אותם לשמש, או הופך את החול, ועושה מעשה כדי למדוד בהם את הזמן, וזה אסור בשבת. אבל שעון יד שלנו אין איסור לטלטלו כי האדם שנושא אותו על היד אינו עושה שום פעולה על מנת למדוד את הזמן.
ציץ אליעזר (ג, טז, ז) דן אם מותר להשתמש ברמקול בשבת (ועי' בעניין זה בשו"ת במראה הבזק חלק א סימן כז) אחת הסיבות שהוא מעלה לאיסור היא בגלל שבתוך הרמקול מתבצעת מדידה של עוצמת הקול שנכנסת לתוך הרמקול, וע"י זה הרמקול פועל. הוא אומר שאין להתיר למרות שהמדידה היא לצורך דרשה שהיא מצווה. שהרי המהרי"ל כותב לגבי שעון, שגם אם מודד את הזמן, כדי לדעת מתי ללמוד, אין זה נחשב למדידה של מצווה. וביאר מג"א (שח, עח) שזה מכיון שאין מצווה בעצם המדידה, אלא רק עושה את המדידה כדי לקיים מצווה. ולא כמו במקווה, שיש מצווה למדוד אותו כדי לדעת אם הוא ראוי לטבילה, וכן בסיפור בגמרא שצריך לדעת האם יש טפח להעברת טומאה בין הבתים או לא.
כמו כן הוא אומר שמדידה כזו אסורה למרות שהיא בלי מעשה, מכיון שזו דרך ההפעלה, ולכך זה נועד. אמנם למסקנתו אין בעייה של מדידה בדיבור ברמקול בשבת, והוא אסר מטעמים אחרים. שלא כדעת מרן הגר"ש ישראלי שהתיר לצורך מצווה ובתנאים מסויימים.
מדידת חום בשבת לחולה
ציץ אליעזר (ג, י) דן אם יש במדידת חום בשבת איסור משום עובדין דחול, ואומר שיש דעות שחולקות על המהרי"ל ואומרות שמדידה שמתבצעת מאליה אינה מדידה כלל, ולכן אין איסור גם להפוך שעון חול בשבת כי אינו עושה מעשה. ומביא טעם אחר (מובא גם באגרות משה שהוזכר לעיל) כמו שכתב שו"ע (שו, ז) שמותר לצורך חולה למדוד.
ציץ אליעזר מביא טעם נוסף שכל מדידה שיש חילוק מהותי באופן הפעולה בינה לבין המדידות שמתבצעות לצורך חול, כמו מדידת חום, שאינה דומה כלל למדידות שמודדים בחול אינה אסורה משום עובדין דחול, ובזה לא גזרו כלל גם אם אין זה לצורך חולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
