ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המגיד משנה (שבת י, יח) מבאר לפי תוס' שהסיבה שאסור לנער את הבגד מהטל רק אם הוא מקפיד על נקיונו היא בגלל שרק אז זה פסיק רישא דניחא ליה, משא"כ באופן שלא מקפיד על נקיון הבגד, מותר לנערו מהרטיבות, וגם אם הוא מתנקה בכך, הוא לא מכוון לנקיון הזה.
רמ"א (שב, א) מביא את דברי רש"י וכותב שיש לחשוש לשיטתו, ולא לנער אבק מבגד שמקפידים על הלכלוך. אמנם הוא מביא את דברי האור זרוע (ב, פא) שאם היו נוצות על בגד, מותר להסיר אותם בשבת לכו"ע. וערוה"ש (ט) ביאר שלשיטת רש"י יש איסור לנער גם נוצות שנדבקו לבגד, אבל או"ז ורמ"א מתירים רק בגלל שאין דרך להקפיד על הנוצות שנדבקות לבגד, אבל אם אכן האדם מקפיד שלא יהיו על הבגד, אסור להסיר אותם מהבגד (ויש להעיר על דבריו שאו"ז הביא ראייה מקוצים, שכתוב בירושלמי שמותר להסירם מהבגד, וקוצים וודאי שמקפידים שלא יהיו על הבגד). אמנם משנ"ב (ז) כותב שגם אם מקפיד על נקיון הבגד, מותר להסיר את הנוצות מכיון שהנוצות לא תחובות בבגד, אלא נמצאות מעליו. וכן ביאר לבוש (ס"א) שאין בזה ליבון כלל מכיון שהנוצות לא נכנסות לתוך הבגד, כמו חול או אבק.
המגן אברהם (ה) מביא הלכות גדולות (ז, שבת כג) שכותב ש"ישב לו זרע פשתן על כסותו או תבשיל, מותר לקלפו". ומשנ"ב (יא) מבאר שכוונתו רק כאשר הוא לא מקפיד על הלכלוך הזה, אבל אם הוא מקפיד יש איסור לקלפו מבגדו. ובביאור הלכה (ד"ה "עליה") הוא מוסיף שכיון שכשמקלף הוא מוריד את כל הלכלוך, והבגד נהיה נקי, לכן אם מקפיד עליו נחשב למלבן. אמנם ערוה"ש (ט) חולק כי לא שייך על זה שם ליבון כלל, ולכן גם אם הוא מקפיד אין שום איסור לקלף מהבגד.
נראה שנחלקו ערוה"ש ומשנ"ב בהבנת איסור ליבון לפי שיטת רש"י. לשיטת ערוה"ש איסור ליבון קיים כשמנקים דבר שנכנס לתוך חוטי הבגד ממש, כמו האבק שנכנס לתוך הבגד, ו'מתיישב' בתוך הסיבים שלו, זה נחשב לליבון. ולכן להוריד נוצה מבגד כלול באיסור ליבון לרש"י, כי היא נצמדת לבגד, ואילו חיטה או פשתן שנדבקו לא שייכים לליבון, כי זה לכלוך חיצוני לבגד שנדבק אליו, ולא נכנס לתוך סיבי הבגד.
אמנם שיטת המשנ"ב היא שלרש"י ליבון הוא ניקוי הבגד, והחזרתו למראה הנקי שלו, ולכן נוצה שאינה פוגמת במראה הבגד עצמו ובחזותו (אם נראה נוצות על בגד, לא נאמר שהבגד מלוכלך בנוצות, אלא שיש נוצות על הבגד שצריך להסירם), אין מקום כלל לאסור את הוצאתה מדין ליבון, ולעומת זאת חיטה שנדבקה בבגד פוגמת במראה הבגד, והופכת אותו לבגד מלוכלך, ולכן בהסרתה יש משום ליבון.
רעק"א מקשה מרש"י בדף קמא ע"א שם אומרת הגמרא שאם יש טיט על הבגד, מותר לשפשף את הבגד מבפנים, ולא מבחוץ. ורש"י שם מבאר (ד"ה מבפנים) ש'מלבן ממש לא הוי, דאין נותן שם מים'. ומשמע שגם לרש"י ליבון הוא רק כשמנקה במים, ולפי"ז כאן כשמנקה את הבגד מאבק או עפר לא אמור להיות ליבון? ויש לתרץ שכוונת רש"י שם שהבגד לא יתנקה בלא מים כלל, ולכן לא שייך לומר שיהיה מלבן, כי גם לשיטת רש"י (בין להסבר ערוה"ש ובין להסבר המשנ"ב) צריך שהבגד יתנקה כתוצאה מהשפשוף, אחרת וודאי זה לא נחשב מלבן. אמנם כאן שאם ינער את הבגד אמנם הוא יתנקה, סובר רש"י שלמרות שהלכלוך לא דבוק בבגד יעבור על איסור מלבן.
הרמב"ם (שבת י, יח) מבאר שהוא מנער את הטלית כדי ל'נאותה ולהסיר הציהוב הלבן הנתלה בה כדרך שהאומנין עושין' ומבאר הכס"מ שהרמב"ם למד שהבעייה בניעור הטלית הוא שהוא מכין אותה לשימוש (כמו קורע בית הצוואר) ואסור מדין מכה בפטיש ולא מדין מלבן, ולכן רק אם היא חדשה עובר בזה, ולא אם השתמש כבר בבגד. כך גם נראה מהקשר דברי הרמב"ם שנאמרו בהלכה שכולה דיני מכה בפטיש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
