ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בכל החגים עלינו להפנים את התחושה , שהנס אינו רק נס שאירע בעבר, כי אם מאורע המתחדש בכל שנה. אך דומה שבפורים יש לכך הדגשה מיוחדת. וכך מצינו ב'שושנת יעקב' – תשועתם היתה לנצח, וכן במסכת מגילה ש"שלחה להם אסתר לחכמים – כתבוני לדורות ".
תחושת הנצחיות והתחדשות הנס היא חיונית לאדם על מנת שתיוולד בו השמחה המיוחדת של החג. אולם דווקא בחודש אדר עליו נאמר – "משנכנס אדר מרבים בשמחה", יש נקודה בה קשה לאדם לחוש את תחושת ההתחדשות והשמחה.
מכל החגים, פורים הוא החג היחידי שלכאורה לא חידש מאומה. בכל חג אנו חוגגים משהו שקרה. בפסח יצאנו לחירות, בשבועות קיבלנו תורה, בראש השנה נברא העולם והאדם ונולדת שנה חדשה, בסוכות זוכים אנו למעלתם של ענני כבוד ומודים על האסיף המחודש, בשמחת תורה מתחילים את התורה, ובחנוכה זכינו לנס פך השמן ונולדה המדינה החשמונאית.
לעומת זאת – בפורים אנו שמחים על משהו שלא קרה, ניצלנו ממיתה לחיים. לכאורה, נשארנו באותו מקום, לא מתנו, ותו לא. על אירוע כזה, אדם חש שמחה גדולה בשעת האירוע, אך קשה להודות על כך בקביעות מתוך תחושת שמחה והתרוממות. (גם ביום כיפור יכולה להיווצר תחושה כזו, שהרי נטהרנו מחטאינו ולכאורה חזרנו לנקודת ההתחלה. על כך ניתן לענות – א. ביום כיפור לא מודגשת השמחה כנקודה מרכזית כמו בפורים. ב. כבר נכתב רבות על התשובה כמוקד להתקדמות האדם ולא רק כחזרה לנקודת ההתחלה. ג. הנה מצאנו קשר נוסף בין שני המועדים עליהם נאמר 'פורים כיפורים').
קושיא זו אופפת גם את כל חודש אדר. אדר הוא החודש האחרון מחודשי השנה. טבעו של עולם, שלקראת 'סופשנה' האדם חש עייפות ודכדוך. תחושה זו נובעת מחוסר התחדשות ומהרגשה של החמצה ואי יישום מלוא שאיפותינו מהשנה שחלפה. והנה, דווקא בחודש אדר עלינו להרבות בשמחה.
קושיא זו היא אולי עומק הצורך של – "חייב איניש לבסומי בפוריא". שמחת חודש אדר כרוכה ביין, שטבעו להביא שמחה למרי נפש, "תנו... יין למרי נפש". בכל החגים, שמחת החג לא נזקקת לשכרות היין, אך בפורים גם היהודי נזקק ליין כדי להגיע לשמחה פנימית ומרוממת. ואכן, אדר ופורים עומדים בסימן ה'ונהפוך הוא', הדורש להפוך את המבט, ולמצוא בכל מבט שטחי את היפוכו העמוק. רק כך היהודים שולטים בשונאיהם, והופכים את הנקודה המדכדכת בנפש לנקודה המשמחת.
ואכן, כמידתו של חודש אדר ננסה למצוא את התשובה בהיפוך השאלה. בפורים ניצלנו ממיתה לחיים. כל מי שעבר אירוע כזה, יודע שבצד השמחה על המשך החיים, באות גם תחושות של הלם, חשש וחוסר יציבות החיים. האדם חש עד כמה חייו תלויים על בלימה וחושש לבאות. אדם שניצל מתאונה או פיגוע, גם אם כל הנוכחים במקום ניצלו עימו, עדיין תחושותיו מעורבות הן.
מבחינה רוחנית, אומרים חז"ל, שהאדם ניצל ממוות בזכות זכויות העבר שלו, אך בכך גם מנכים לו מזכויותיו. "קטונתי מכל החסדים", אומר יעקב אבינו לפני המפגש עם עשיו, החסדים הקטינו מזכויותי וכעת אני חושש להמשך חיי ודרכי. בעת ההצלה, מונה הזכויות שלנו מתאפס, ואנו כתלויים על בלימה.
דרך הטיפול בתחושת ההלם וחוסר היציבות היא האחיזה מחדש בחיים. למשל, בתאונת דרכים נמליץ לנהג לאחוז בהגה בהקדם. וכך גם מבחינה רוחנית, במקום שהאדם יתרכז בתחושת ה'קטונתי', עליו להתחזק ולהתרומם מכוח הידיעה, שאם ה' שלחו שוב לעולמינו, כנראה יש לו תפקיד חשוב למלא כאן. משימות גדולות וחשובות, שיביאו זכויות רבות חדשות, ממתינות לו. אדם שמתבונן כך על המאורעות זוכה בחיים חדשים ומלאים, הממלאים אותו בשמחה והתחדשות.
כך גם עם ישראל בחודש אדר. בכל שנה אנו ניצלים ממיתה לחיים, ומתמלאים בשמחה והתלהבות לקראת המשימות החדשות שנכונו לנו. כל העמים אינם נצחיים, מפני שבשלב מסוים הם סיימו לחדש בעולם, אך ישראל נצחיים הם, מפני שאנו מזרימים תדיר חידושים גדולים לעולם. לכן אומרים חז"ל – "הדר קיבלוה בימי אחשוורוש", עם ישראל קיבל מחדש את התורה בימי אחשוורוש, כי הוא בחר להביא מחדש את דבר ה' לעולם.
כך מבאר רש"י את מאמר הגמרא – "משנכנס אדר מרבים בשמחה", "ימי ניסים היו לישראל, פורים ופסח". שמחת אדר נובעת מהתחושה שמגאולת פורים אנו צועדים לגאולת פסח, עד לגאולת השלימה בהתחדשות העולם. פורים שמח! לחיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
