ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. על קריעת מעיל מדובר בסדרה,
ועל כך גם פסוקים בהפטרה.
באיזה מעיל פרשתנו דברה,
ושל מי המעיל שבהפטרה נקרע?
מהו הציווי הקשור בכך בסדרה,
ומהו הסמל והסימן שבהפטרה?
ב. בצרפת – רכיבה על סוסים,
נפוצה הייתה גם בין נשים.
על כך עדותו של גדול הפרשנים,
כבר מלפני יותר מ-800 שנים.
כיצד ראיית שרות רוכבות לרש"י עזרה,
לפרש מראה בגדי כהונה בראש הסדרה?
ג. ארגון מחתרת יהודי במאה הנוכחית,
מרגל ופועל כנגד האימפריה הטורקית.
סיסמתו שהייתה לשמו המקובל והנפוץ,
מקורה בהפטרת שבת זאת.
ד. עומדים אנו סמוך לימי הפורים,
אך בפרשתנו רמז ליום הכיפורים.
הרמז בסוף הפרשה מצוי ומפורש,
כיצד נקשר יום זה למזבח ולמקדש?
ה. לפני פסח בכוונתנו לבער,
את מלאי החמץ שברשותנו יישאר.
והנה בפרשתנו תגלית מסעירה:
לחם וחלה – והם מצה כשרה!
ובכן, כדי שלא נתבלבל לחלוטין,
עלינו להבהיר מושגים מועטים:
מהו לחם, רקיק וחלה,
ובמה מצה מחמץ נבדלה?
ו. פרי אדום וטעים משבעת המינים,
בפרשתנו מצוי ללא גרעיניו המזינים.
ממה עשוי הפרי שבו מדובר
ובאיזה בגד נתלה וחובר?
סמוך לפרי קולות מושמעים,
מה אלו מבשרים ועל מה מודיעים?
ועוד ברש"י וב"פקודי" עיין ומצא:
הפעמון - ליד הפרי או בתוכו נמצא?
ז. שבוע שרות במילואים
כנראה, הינו דבר נעים.
עובדה שבמילואים חושקים גם כוהנים
שבמשך שבוע לובשים מדים,
אוכלים וגם… מתאמנים.
מה מקור המושג מילואים,
על כך בפרשנים – הסברים מובאים.
למשל ברש"י, בשלישי, מדובר על מילוי,
ובדבריו תאור ציורי של טקס מנוי.
ומה בדבר הדורות הבאים:
האם גם להם צפויים מילואים?
תשובה בזאת הסוגיה,
בפרוש פסוקים כט-ל תלויה.
תשובות
א. 'לא יקרע' - איסור לקרוע את מעיל התכלת של הכהן הגדול.
'ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע, ויאמר אליו שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום...' (הפטרת שבת זכור).
ב. 'האפוד עשוי כמין סינר של נשים רוכבות סוסים' (רש"י כ"ח, ו' ד"ה ועשו את האפוד).
ג. 'נצח ישראל לא ישקר' (מחתרת ניל"י).
ד. 'וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה, מדם חטאת הכיפורים אחת בשנה יכפר עליו לדורותיכם...' - ביום הכיפורים הכהן הגדול היזה בדם הפר ובדם השעיר על מזבח הזהב שבהיכל.
ה. 'ולחם מצות וחלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן סולת חטים תעשה אותם' (כ"ט, ב'). לביאור עשיית הלחמים ראה ברמב"ם ספר עבודה הלכות מעשה הקרבנות פרק ט', הלכה י"ח- כ"א.
ו. 'ועשית על שוליו רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב, ופעמוני זהב בתוכם סביב'. ומפרש רש"י 'בתוכם סביב- ביניהם סביב' (ועיין ברמב"ן החולק ואומר שהפעמונים היו בתוך הרימונים).
ז. 'ומלאת את ידם - כל מלוי ידים לשון חנוך, כשהוא נכנס לדבר להיות מוחזק בו מאותו יום והלאה הוא מלוי, ובלשון לעז כשממנין אדם על פקידת דבר, נותן השליט בידו בית יד של עור שקורין גנ"ט בלעז (כפפה) ועל ידו הוא מחזיקו בדבר... והוא מלוי ידים' (רש"י כ"ח, מ"א).
ראה בפרשנים כ"ט, כ"ט-ל'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
