ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נזכרתי בנסיעות שעשיתי, במקומות שבהם ביקרתי, באנשים אהובים שליוויתי ובפרויקטים שיצאו לפועל ושלא יצאו לפועל. בקיצור, עשור שלם מחיי חלף לנגד עיניי ועורר בי זיכרונות. לפני כן לא חשבתי על דרכונים כמסמך מרגש, אבל גיליתי שהעיון בדפי הדרכון המלא שלי היה חוויה מרגשת מאוד.
דרכונים הם מעין סקירה של חייו של אדם ולא רק של מסעותיו. חשבתי שזאת עובדה מעניינת שהשימוש בדרכונים הוא דבר חדש יחסית בתרבות האנושית. בתקופות קדומות אנשים חצו גבולות בינלאומיים בחופשיות ועברו מארץ לארץ בלי שום צורך במסמכים, אשרות או רשות מהממשלה. בעולמנו היום, עם כל הקדמה והתרבות, חופש תנועה כזה הוא דבר שלא יעלה על הדעת.
בממשלות רודניות גם בעבר הלא רחוק וגם בימינו יש צורך בדרכונים פנימיים גם לצורך נסיעה בתוך הארץ עצמה. אפילו בישראל של היום אי אפשר לעשות הרבה דברים בלי תעודת זהות, שהיא בעצם סוג של דרכון פנימי. החיים נעשו מסובכים יותר, והאח הגדול נעשה חטטן יותר.
גם בתורה מופיע דרכון מעורר זיכרונות כזה. משה רבנו, בתחילת הנאום האחרון שלו בפני בני ישראל, סוקר איתם את כל התחנות שהם עברו יחד בארבעים השנים שהם נדדו במדבר סיני. רש"י מציין שאפשר לדמות זאת לאבא שסוקר את העבר עם בנו: כאן חלית, כאן היו לנו בעיות, כאן הייתה לנו חוויה מסוימת, וכן הלאה.
מקומות ואתרים תמיד נושאים בחובם זיכרונות. לבני ישראל קם דור חדש שאין לו זיכרון מהחוויות של הנדודים במדבר, ולכן משה נאלץ להעניק לבני ישראל מעין דרכון, מסמך של זיכרון, הרבה לפני שהעולם יצר מסמך כזה או דרש מידע כזה.
לא יהיה מוגזם לומר שהדפים של הדרכון הקולקטיבי של העם היהודי כבר מלאים – באמת לא נותרו עוד דפים ריקים לחותמות חדשות. באלפיים שנות גלות כבר היינו ונדדנו בכל העולם. הכרת ההיסטוריה היהודית, אפילו בצורתה הפשוטה והבסיסית ביותר, המשמשת ליהודי מעין דרכון לאומי מעניין שיכול לעורר זיכרון ולמקד חזון. מפני שללא זיכרון – לאומי ואישי – לא יכולים להיות חזון ומחויבות לעתיד טוב יותר. הדרכון הישן הוא הכלי שבאמצעותו אדם יכול לקבל דרכון חדש. דפדוף בדפיו הדהויים של הדרכון הישן שלי עוזר לאדם להבין מדוע הדרכון החדש והריק שהוא עומד לקבל נחוץ וחשוב.
אני סבור שגם כדי להיכנס לגן עדן, כביכול, צריך דרכון בתוקף. למעשה, אנחנו מחדשים את הדרכון הזה מדי שנה בשנה בימים הנוראים, בימי הדין והרחמים. לפיכך הרעיון של דרכון איננו רק עניין של חוק אזרחי ופיקוח של הממשלה החילונית. יש לו, כמו כל דבר אחר בקיום האנושי, מרכיב דתי ואלוקי. הוא נועד להזכיר לנו איפה היינו, מה קרה לנו שם, את ההצלחות ואת האכזבות ובעיקר, להזכיר לנו שכולנו רק עוברי אורח בחיים האלה.
יש סיפור חסידי נפלא על תלמיד חכם ידוע שבא לכפר והוזמן על ידי אחד מתושביו שנחשב לאחד מפרנסי הקהילה להתארח בביתו. אותו תלמיד חכם היה המום מהמצב העלוב של הבית, מהמזון הדל שהוגש וממצעי הקש על הרצפה שהיה אמור לשמש לו כמיטה. הוא שאל את מארחו "איך אתה יכול לחיות כך?", והאיש השיב, "זה רק הבית הארעי שלי. יש לי ארמון גדול, מפואר ונוח, אבל מאחר שאני עכשיו בדרכים, כמוך, אני צריך להסתפק בזה. הארמון שלי, בית הקבע שלי, נמצא בשמים. כאן כולנו עוברי אורח, ולכן עלינו להסתפק במה שיש." דרכונים מזכירים לנו שכולנו איננו אלא עוברי אורח.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
