ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אדם, אפילו כזה ששואף לענווה, צריך ביטחון עצמי ותחושת ערך עצמי. זה נכון לגבי כל בני האדם בכלל, אבל זה נכון שבעתיים לגבי היהודים בפרט. התבוללות והתנכרות ליהדות ולעם היהודי ולייעודו היא לעתים קרובות תוצר של היעדר ביטחון עצמי ותחושת ערך עצמי.
בעולם שרובו המכריע לא יהודי ורוב תרבותו אינה יהודית, רק אדם בעל ביטחון עצמי יכול להישאר נאמן באמת ליהדות. אחת הבעיות של מערכת החינוך שלנו היא, במידה מסוימת, העובדה שהיא הורסת את הביטחון העצמי ואת תחושת הערך העצמי שיש לתלמיד בגלל האופי התחרותי שלה, בחינות עם ציונים ופרסים סלקטיביים.
על פי התורה נראה שחינוך של אחד על אחד, אב שמלמד את בנו, הוא השיטה החינוכית הטובה ביותר. אך המעשיות של הקיום לא מאפשרת כמעט תרחיש כזה של אחד על אחד. עם זאת, אפילו בכיתות גדולות, שניכר שיש בהן תחרותיות עזה, יש לנקוט צעדים כדי לא לנפץ את תחושת הערך העצמי של כל תלמיד ותלמיד.
תמיד הרגשתי שמורה שמצליח להשיג את ההישג הזה הוא מורה טוב הרבה יותר מאשר ממורה שהישגיו מתבטאים בציונים הגבוהים של תלמידיו. אנשים רבים שלא הצליחו להגיע להישגים אקדמיים, לכאורה, עלו לגדולה מפני שהיו מסוגלים להאמין בערכם למרות זאת ולפעול בחיים בהתאם לאמונה הזאת.
בתלמוד מסופר לנו שהקב"ה אינו סובל אנשים יהירים. כשאדם אינו לומד לרסן את האגו שלו ולהתמודד עם עצמו ועם זולתו בהגינות ובאופן מציאותי, הוא בעצם מרחיק את האל מחייו, כביכול, ולא משנה כמה אדוק ומקפיד על המצוות הוא נראה. היחס לאלוקים בנוי על ההכרה בתכונות האנושיות שלנו, בחסרונות, בכישלונות ובהצלחות. הערכה עצמית מציאותית תמיד תזמן לאדם סיבה לחוש ענווה ושפלות בפני האל.
אדם שתמיד יודע טוב יותר מכל אחד אחר, שתובע מאחרים שייכנעו לרצונו תמיד, נחשב לאדם רע בעיני התורה. אדם כזה כל כך מלא בגאווה וביוהרה עד שלא נותר בלבו ובנשמתו מקום ליראת האל. אם הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, היא גם זרועה בהריסות של יהירות, ממש כמו המן הרשע!
הגישה של "אני יודע טוב יותר" כלפי כל הבעיות, בין אם הן אישיות, חברתיות או לאומיות, בוודאי תוביל לטעות ואפילו לאכזבה ולאסון. היכולת להאזין לזולת, לשקול דעות של אנשים אחרים, להתחשב ברגישויות שלהם ולחשוב מחדש על תפיסות ופיתרונות שהיו לנו בעבר היא הצעד הראשון בדרך לסולם הענווה והקדושה שמוביל השמימה. יהירות לא משאירה פתח מילוט לחרדה שיש בנשמת האדם.
התורה מזהירה אותנו שגאווה מביאה לידי לשכחה, בייחוד לשכחה המרה של הבורא. בתפילה בראש השנה אנחנו אומרים, "אשרי איש לא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך". יהירות היא מחלה שמעוותת את הזיכרון ויכולה אפילו להרוס אותו. היא מולידה גאווה מופרזת של אדם בהישגיו, בין אם מצדיקים זאת לזה ובין אם לאו, ומעוותת את הראייה שלו בדבר מקומו האמיתי ותכליתו בתוכנית הגדולה של הבורא.
מעניין לציין שחכמי התלמוד ראו בעין מאוד לא יפה גאווה. פגמי אישיות אחרים נסבלו ביתר קלות, אך הגאווה נותרה מגרעת משמעותית. חז"ל הדגישו את זה כשאמרו במסכת אבות "מאוד מאוד היה שפל רוח". נראה ש"שפל רוח" ואפילו "מאוד" אחד לא הספיקו. אדם צריך להיות "מאוד מאוד שפל רוח".
אפילו הרמב"ם, שהתנגד לקיצוניות והטיף לשביל הזהב ולמתינות בכל תחומי החיים ובכל תכונות האדם, מעודד קיצוניות כזאת כשמדובר בענווה. אין שום מקום למתינות בתחום הזה, מפני שברגע שהגאווה מתגנבת להתנהגותו של אדם ולתודעתו, הנזק כמעט בלתי הפיך.
לפי הרמב"ם נראה שגאווה היא גם בעלת ברית אם לא אפילו הסיבה לכעס, שהוא עוד תכונת אופי אסורה ובלתי נסלחת בכתביו. כעסו של אדם נובע מזה שאיננו מקבל את מבוקשו כל הזמן. בלי יהירות אדם מסוגל להתמודד ביתר קלות עם העובדה שלא הכול מתרחש כפי שהוא רוצה כל הזמן. ענווה מביאה את האדם למתינות ויישוב הדעת.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
