ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במעמד הר סיני כתוב, שבני ישראל פונים אל משה רבינו ואומרים לו- "דבר אתה עימנו ונשמעה, ואל ידבר עימנו אלוקים, פן נמות". אמירה זו קשה היא – הייתכן, שעם ישראל בשעת עלייתו הגדולה ביותר, סירב לשמוע את דבר ה' מיראת המוות. והרי המוות הוא ניתוק הנפש מנרתיקה כדי להידבק באור החיים?
בדביקות גדלה והולכת, חזר הרבי שוב ושוב על שאלתו, עד שנתעלף. בעמל רב השיבו את נפשו.
שוב ישב על כסאו, וסיים את דבריו – "פן נמות". עיקר יראתם של בני ישראל היה – שמא יוכרחו לעזוב את עבודת הבורא עלי אדמות.
סיפור ודרשה זו מבטאים רעיונות חשובים מאד, העומדים ביסוד קבלת תורה במעמד הר סיני, וקבלת תורה של כל יהודי מידי יום.
התורה מתארת את מעמד הר סיני כאירוע שקורה ב'אמצע החיים'. העולם הפיזי נברא שנים רבות קודם לכן בבריאת העולם. והנה, באמצע ההיסטוריה ה' מתגלה לעולם ונותן לו מסר רוחני. כביכול, העולם צריך להפסיק את חייו הקודמים – החיים החומריים, ולהתחיל חיים חדשים – חיים רוחניים.
אמירה זו מתבטאת גם בכך שמעמד הר סיני היה במדבר, מקום שבו אין חיים אנושיים רגילים. וכן במדרש המדבר על כך ש'עוף לא פרח...', וכל העולם דמם והפסיק את שטף חייו.
בסיפור בו פתחנו, מבין הרבי בתחילה שהמוות הוא טוב, כי בו מפסיק האדם את חייו החומריים, ומידבק בחיים הרוחניים. הרי נוהג כך בעצמו, ומרוב דבקות באלוקים, הוא מתעלף ונפשו פורחת אל על.
אך זה רק השלב הראשון בקבלת תורה. בשלב השני, אנו מבינים שבאמת התורה היא לא חיצונית לחיים, כי אם פנימיות החיים. אנו מפסיקים את שטף החיים החומריים ומגלים שבתוכם מצויים חיים רוחניים עמוקים. ובאמת, אין כאן הפסקה כלל, כי אם העמקה. אימרה זו מתבטאת במדרש, על "ויהי ערב... יום השישי", השישי ולא שישי, ללמד שהיו מעשי בראשית תלויים ועומדים עד שיקבלו ישראל את התורה בשישי בסיוון. קבלת התורה לא מפסיקה את זרימתם של מעשי בראשית, כי אם מגלה את עומקם ומהותם.
וכך בסיפור על רבי משה מקוברין. לאחר שנפשו חוזרת לעולם, הוא מלמד שישראל לא רוצים לעזוב את עבודת הבורא עלי אדמות. הם מבינים שעיקר עבודת ה' היא לא ברוחניות מנותקת מהעולם, אלא ברוחניות המגלה את ה' בעולמינו.
וכך גם בקבלת תורה של כל יהודי מידי יום. כשאנו מגלים עניין רוחני חדש, בתחילה נראה לנו שאנו צריכים להתנתק מכל מה שעשינו קודם לכן. ובאמת, לעיתים יש צורך בהתנתקות זו, מפני שרק כך נוכל לקנות את העניין החדש בשלימות. אולם בהמשך עבודתנו, אנו מגלים שהנקודה הרוחנית החדשה שופכת אור חדש ומשתלבת בכל אשר עשינו קודם. בהצלחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
