ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
א. השמלות פעמיים בפרשה מופיעות.
בסמוך, פסוק ליד פסוק הן באות.
בראשון, משמשות למשארותם הצרורות,
ושאולות משכנות – השמלות האחרות.
ב. שתי מצוות משמשות כאותות,
האחת במצריים והאחרת לדורות.
למי ולמה הן אות וסימן,
ומה המקום שנקבע לנתינתן?
האם זכורות לכם עוד שתי אותות,
אף הן מצוות, מהיותר חשובות?
ג. ששה-עשר פסוקים רצופים
כולם בתפילת ימות-החול מופיעים.
אותם בציבור קוראים
לא רק בשבת אלא גם באחד מהמועדים.
פסוקים אלו לא רק בתורה כתובים,
אלא בכל יום-חול על גופנו מונחים.
*
גם בפרשה הבאה פסוקים רבים ורצופים,
אף הם בתפילה, כל יום נאמרים.
וגם הם בציבור נקראים
באחד מימי המועדים האחרים.
ד. פרשיות הסדרה בפסח עוסקות,
אך בפרשה נמצא גם את סוכות.
העובדה שמצות-פסח בסוכות נאפות,
את החידה והתמיהה עשויה להרבות.
ה. שתי מילים: "ובשאר ארצות"
לפסוק בפרשתנו - בתרגום השבעים נוספות.
זאת, כדי לפתור שאלה וסתירה,
שלמנין שנות הישיבה והשהות קשורה.
(לרוצים להעמיק בסוגיה,
זו במגילה בדף ט' מצויה).
ו. דבר בפרשתנו ארע,
"וכמוהו עוד לא היה" וקרה.
וכן בעתיד -
"כמוהו לא יוסיף".
זאת, פעמיים בסדרה,
ודומה לו גם בפרשה שעברה.
שם בלא החלק השני הנוגע לקביעה,
על שבעתיד תצומצם הפגיעה.
ז. בשם הסדרה נרמז ונחבא
על כמה מה"עשר" מסופר בה.
*
בכל אחת ממכות הסדרה
אפילה וחשכה בה שררה.
אחת - כל כולה
חשכה ואפילה.
אחרת בעת חשכה גמורה -
בחצות-ליל התרחשה הצרה.
והנה מעיון בכתוב מתברר
שגם בראשונה - חושך שורר.
ועוד בפרשה הבאה
גם כן חשכה מופיעה.
אף זאת, כתפאורה למכה נכבדה
שאת צבא מצריים מכלה ומשמידה.
ח. מי הוא שמבקש ברכה בפרשה
ומה תוכנה של זו המבוקשה?
ט. למי חלקו גדולה וכבוד
ומדוע בעיני רבים גדל מאוד?
י. במה נתייחדה פרשתנו זאת,
על כך מדברי רש"י נוכל ללמוד.
הכוונה לרש"י בתחילת התורה,
המעלה שאלה שלפרשתנו קשורה.
י"א. בפרשתנו, מצוות רבות מנויות,
מהן גם מצוות יומיומיות.
ערוך רשימה של כ"מנין" מצוות,
שבימינו, גם כן, נוהגות.
ציין בכל מצווה את זמנה,
האם בפסח, או בכל ימות השנה.
י"ב. כנגד ארבעה בנים דברה תורה
כולם נזכרים (ברש"י) אצלנו בסדרה.
שאלת החכם ב"ואתחנן" נזכרה
ובכל השאר – פרשתנו דברה.
א- מצא את מקום שאלת הרשע,
והיכן תשובתו אצלנו בפרשה?
ב- מיהו מהארבעה הבן הטפש?
זאת ברש"י עיין ובקש.
ג- ועוד בדוק את השאלות והתשובות,
וראה כמה מהן דווקא לפסח מתייחסות.
תשובות
א. (י"ב, ל"ד-ל"ה).
ב. נתינת הדם על המזוזות והמשקוף "והיה הדם לכם לאות על הבתים" (י"ב, י"ג), והנחת תפילין על היד ועל הראש "והיה לך לאות על ידך ולטוטפת בין עיניך" (יג, ט').
מילה (בראשית י"ז, י"א) ושבת (שמות ל"א, י"ג).
ג. פרשיות 'קדש לי' ו'כי יביאך' (י"ג, א'-ט"ז) כתובות בתפילין ונקראות ביום שלישי של פסח. שירת הים, נקראת בשביעי של פסח.
ד. "ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה... ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים" (י"ב, ל"ז-ל"ט). ועיין רמב"ן ופרשנים שם.
ה. בפסוק "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלושים שנה וארבע מאות שנה" (י"ב, מ') הוסיפו בתרגום השבעים שנכתב לתלמי המלך 'אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות שלושים שנה וארבע מאות שנה', בגלל שבנ"י לא ישבו במצרים ארבע מאות ושלושים שנה, והמניין הוא מברית בין הבתרים. ועיין רש"י על הפסוק ובמגילה.
ו. במכת ארבה (י', י"ד), ובמכת בכורות (י"א, ו'). ובפרשה שעברה במכת ברד (ט', י"ח).
ז. 'בא' בגימטריה 3 כשלושת המכות שסופרות בה.
מכת חושך, מכת בכורות בחצות הלילה, במכת ארבה נאמר "ויכס את עין הארץ ותחשך הארץ". לפני קריעת ים סוף נאמר "ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה" (י"ד, כ').
ח. לאחר מכת בכורות פרעה מבקש ממשה שילכו ממצרים "וברכתם גם אותי" (י"ב, ל"ב). רש"י שם כותב שביקש "התפללו עלי שלא אמות שאני בכור".
ט. "גם האיש משה גדול מאוד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם" (י"א, ג')
י. בפרשה יש את המצווה הראשונה שנצטוו ישראל- 'החודש הזה לכם' (רש"י בראשית א',א').
י"א. בפסח- מצות השבתת החמץ, מצות אכילת מצה, שלא ימצא חמץ ברשותינו בפסח, שלא לאכול מכל דבר שיש בו חמץ, שלא לאכול חמץ בפסח, שלא יראה לנו חמץ בפסח, מצות סיפור יציאת מצרים.
כל השנה- מצות קידוש הבכורות, מצות פדיון פטר חמור, מצות עריפת פטר חמור. (ע"פ ספר החינוך)
י"ב. א- "והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם" (י"ב, כ"ו)
ב- הבן התם. "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת" (י"ג, י"ד), וברש"י 'זה תינוק
טפש שאינו יודע להעמיק שאלתו וסותם ושואל מה זאת'.
ג- שאלת הרשע ושאינו יודע לשאול (י"ג, ח') כתובים בענייני פסח, ושאלות התם והחכם (דברים ו', כ') כתובים בעניינים אחרים.
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א, בשנת תשמ"ד בעת היותו רב קיבוץ כפר עציון.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
