ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כלומר הקב"ה הכריח את עם ישראל לקבל את התורה 1 . ואם לא יקבלו את התורה הם ימותו.
וממשיכה הגמרא ואמרת לנו: "אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא".
מודעה היא ביטול מקח אם מכריחים מאן דהוא למכור חפץ נגד רצונו, יכול האדם הנאנס למכור את החפץ, לקרוא לשני עדים קודם המכירה ולהצהיר בפניהם כי הוא אולץ למכור ואיננו חפץ במכירה. הצהרה זו נקראת מודעה והיא מבטלת את המכירה.
כך גם כאן, קבלת התורה כביכול איננה תקיפה כי עם ישראל אולצו לקבל את התורה, והקב"ה כפה עליהם לקבלה.
אבל ממשיכים חז"ל ומלמדים אותנו שם: "אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב (אסתר ט) קימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר".
בפורים קיבלו היהודים את התורה ברצון מאהבה. וברגע שקיימו וקיבלו היהודים עליהם את התורה, אין שום טענה למי שלא מקיים את התורה.
ימי הפורים הם ימים המציינים את האהבה שעם ישראל אהב את הקב"ה וקיבל על עצמו את התורה. פורים הוא אפוא חג מתן תורה מאהבה.
כידוע, התאריך של ימי הפורים אינו אחיד. חידוש יש בקביעת היום של פורים. שהרי נאמר במגילת אסתר, "לקיים את ימי הפרים האלה בזמניהם" ולמדו חז"ל שזמנים הרבה תקנו להם וזמנו של זה לא כזמנו של זה. (מגילה דף ב עמוד א).
בעיירות שאינן מוקפות חומה מימות יהושוע בין נון זמן הקריאה הוא בי"ד אדר, ובכרכים מוקי חומה מימות יהושוע בין נון זמן הקריאה הוא בט"ו באדר.
כוונת האדם היא קובעת מתי יקרא את המגילה, כלומר אם דעת האדם להיות עם זריחת החמה של יום י"ד באדר בעיר פרזית, יקרא בי"ד, וכן להיפך אם כוונתו להיות ביום ט"ו עם זריחת החמה בעיר מוקפת חומה יקרא בי"ד,
המשנה ברורה סימן תרפח ס"ק יב בהלכות פורים כותב :
"אם הוא שייך לערי הפרזות אפילו יום אחד קרוי פרוז וקורא בי"ד וכן אם הוא שייך למוקפין אפילו יום אחד קרוי מוקף וקורא בט"ו
זמן קריאה הוא העיקר ביום וכיון שהיה בערי הפרזות בהתחלת היום י"ד קורא בי"ד וכן כה"ג לענין מוקפין ביום ט"ו..."
וממילא יש מצב שאדם יתחייב לקרוא מגילה פעמיים, גם בי"ד, וגם בט"ו הכל תלוי בכוונתו. אם בזריחת החמה של יום י"ד יהיה בעיר פרוזה (שאיננה מוקפת חומה) חייב לקרוא בי"ד, ואם אחר כך יעבור לעיר מוקפת חומה ויהיה בזריחת החמה של יום ט"ו שם יתחייב לקרוא גם בט"ו.
ויש מצב שיתכן שאדם יהיה פטור לגמרי ממצוות הפורים,
אם בזריחת החמה של יום י"ד באדר יהיה בעיר מוקפת חומה, ובזריחת החמה של ט"ו יסע לעיר שאינה מוקפת חומה. אדם זה יפטר ממצוות הפורים 2
האדם יכול להחליט אם לא להתחייב כלל בקריאת המגילה. אם להתחייב לקרוא יום אחד, או אם להתחייב לקרוא פעמיים. ההתנהגות של כל אדם היא המחייבת.
הוא אשר דיברנו הכל בבחירה הכל מאהבה.
וכפי שהסברתי לעיל, כי חג פורים הוא חג קבלת התורה מאהבה. האהבה של האדם ובחירתו בתורה תקבע אם ואיך יתחייב במצוות הפורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
