ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מט: 5 – עד נא. במשנה)
חלק א – הכנת מוקצה
סוגי ההכנה: מעשה > ייחוד במחשבה > שימוש.
(לרוב הראשונים).
עד כמה יש קשר בין הסוגיות שנראה:
- 1.מוכין וצמר:
תוס' – נעמיד שם בהפתק. רמב"ן – מוכין זה יקר יותר ודורש יותר משימוש אחד כדי לשנות את ייעודו) - 2.צמר וחריות:
ריטב"א – אפשר לחלק: מצד אחד צמר יקר יותר אז אולי נחמיר יותר, מצד שני חריות פחות מיועדות לישיבה אז אולי נחמיר יותר.
|
| מעשה | מחשבה | שימוש |
| א. צמר שהטמינו בו |
|
|
|
| אביי (מח.) לגבי מוכין |
| אביי - שימוש של פעם אחת לא מספיק |
|
| רבא אצלנו |
| 2. צריך ייחוד ובמשנתנו לא היה ייחוד. | 1. מספיק שטמן פעם אחת. קשה ממשנתנו שזה מוקצה ומטלטל מן הצד. רבינא: במשנה מדובר בשל הפתק (לסחורה). |
| ב. חריות דקל ברייתא: | ת"ק – צריך לקושרם יחד. | רשב"ג – לא צריך לקשור. |
|
| באמוראים | רב - קושר | שמואל – חושב | רב אסי – מספיק שישב עליהם אפילו בלי לחשוב. |
| עוד תנאים: | זה ר' חנינא בן יעקב, שהתיר לשבת על חריות דקל על ידי מחשבה בשביל משתה/אבל, ומדויק שאחרת צריך מעשה. |
| רב אסי כברייתא זו: |
|
|
|
| רב אשי – כך גם במשנה: הקש על המיטה הוא מוקצה, אא"כ שכב עליו מבעוד יום. |
| ג. חול |
|
|
|
| כמי רב יהודה – אם הכניס עפר לבית וייחד לו מקום (שלא יתבטל לקרקע), אינו מוקצה. | רב פפא - | רבנן לפני רב פפא – כרשב"ג, שמספיקה מחשבה. |
|
| נימא כתנאי – מחלוקת בין הברייתות אם מותר לשפשף כלי כסף בנתר וחול. הגמרא מבינה שהמחלוקת בדיני מוקצה בחול. | הברייתא שאוסרת (בניגוד לרב פפא) | הברייתא שמתירה |
|
|
| דחייה: המחלוקת קשורה לדבר שאינו מתכוון (שימחק את הכלי). |
| |
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
