ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
איזה פירוש הוא הנכון, אם כך? בנוסף, המדרש נותן תשובות שונות לשאלה מה התרחש עם השליחים האלה של יעקב, בין אם היו מלאכים או בני אדם, והאם באמת פגשו את עשיו ואת צבאו. דעה אחת במדרש אומרת שהשליחים של יעקב היו תוקפניים, איימו על עשיו ואף הנחיתו מהלומות על אנשיו. דעה אחרת במדרש מציגה את שליחיו של יעקב כפייסנים, ידידותיים ואפילו כמתרפסים בפני עשיו.
גם כאן עולה השאלה איזו דעה היא האמיתית והנכונה? אנחנו רואים שאפילו בתוך יעקב עצמו יש רגשות מנוגדים. הוא מתכונן למלחמה, אך במקביל מוכן לשלם סכום כסף נכבד לעשיו.
בהמשך הפרשה יעקב נאבק עם יריב עלום שם. גם הפעם המדרש מציע זהויות שונות לאותו יריב. יש האומרים שזה היה מלאך, כביכול, המלאך השומר על עשיו. אחרים אומרים שזה היה בן אדם, שודד וליסטים. דעה שלישית אומרת שהיה זה איש ספר מלומד. גם הפעם אנחנו ניצבים מול הצורך להחליט איך להבין את כל זה. מה התובנה המוסרית שהמדרש מבקש ללמד אותנו עם כל הדעות הסותרות האלה?
אברהם לינקולן, באחד מנאומיו המפורסמים לציבור האמריקני אחרי היבחרו לנשיא, אמר שהוא מתפלל ש"מלאכים טובים יותר" בתוך האדם ינצחו וכך ישימו קץ לעבדות וימנעו את מותם של מאות אלפי אמריקנים במלחמת אזרחים קשה ומרה. אם הם מלאכים או בני אדם, לינקולן ציין, זה תלוי בנקודת המבט.
יעקב ראה מלאכים בזמן שעשיו ראה רק בני אדם. מה שיעקב ראה כסביר, פייסני ונדיב, עשיו ראה כאיום ותוקפנות. מישהו יכול להיראות איש ספר מלומד, ואפילו ידידותי, אבל להיות בעצם שודד ונבל.
יעקב, אחרי שנותיו בביתו של לבן, מזהה את הדיכוטומיה של נקודת המבט. הוא יודע שעשיו איננו רואה את העולם ואת החיים מנקודת מבט זהה לשלו. הוא מקווה שעשיו עוד יתרצה ויראה את הדברים מנקודת המבט שלו, ועל אף שהוא מתכונן למלחמה, שהיא נקודת מבטו של עשיו, הוא עוסק במקביל בהכנות לשיתוף פעולה ואפילו עושה מחווה כדי להשיג את ההרמוניה והשלום, שהם נקודת המבט שלו.
דומני שזאת מטפורה הולמת לימינו ולנסיבות חיינו. נקודת המבט של יעקב, של מדינת ישראל ושל העולם היהודי בכלל, שונה במידה ניכרת מנקודת המבט של האויבים שלנו ואפילו מזו של ידידינו המכובדים. אנחנו מקווים שנהיה מסוגלים לשנות את נקודת המבט שלהם ולקרב אותה לנקודת המבט שלנו. אך עד שזה יקרה, אנחנו חייבים להתמודד עם המציאות ולהכין גם את החרב וגם את עלה הזית, ולא לשכוח תפילות ומעשים טובים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
