ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כח: במשנה כט: במשנה הראשונה)
פתילת הבגד שקיפלה ולא הבהבה
חלק א - לעניין טומאה
ר"א – טמאה, ר"ע – טהורה.
א. הסברים:
- האם הקיפול מבטלה מתורת בגד -
לר"א – לא מבטלה (אא"כ הבהב),
לר"ע – מבטלה. - רב המנונא - מתי קולי מטלניות טמאים (כט. 10-)
מטלית שהשתמש בה לשימוש בזוי, מתי חוזר ומחשיבה כבגד (ומקבל טומאה) ומתי לא:
|
| אשפה | אחורי הדלת | מגוד (יתד) | קופסא |
| ר"א | טהור | טמא | טמא | טמא |
| ר"ע | טהור | טמא | ||
| ר' יהושע | טהור | טהור |
שתי אפשרויות להעמיד את המחלוקת:
1. רב המנונא – באחורי הדלת.
2. רבא – גם במגוד, כי ר"ע חזר בו וסובר כר' יהושע (מדייק ממשנתנו, שתמיד נשארת פתילת הבגד.
חלק ב – לעניין הדלקה בשבת
ר"א – אין מדליקים, ר"ע – מדליקים.
א. הסבר המחלוקת:
- A. ר' אדא ב"א – בעיית נולד
הנחות יסוד:
1. במה מדובר: מדובר בשלוש על שלוש בדיוק, מדובר ביו"ט שחל ערב שבת, וקיפל לפני כניסת יו"ט.
2. כר"י – שברי כלים הם נולד (מוקצה), ואין מסיקים בהם, בניגוד לר"ש.
3. כעולא – שצרך להדליק את רוב הפתילה (כך שכשממשיך להדליק, זה כבר שבר כלי).
המחלוקת:
האם הקיפול מבטלו מכלי?
ר"א – מבטלו, ממילא אינו שבר כלי ואינו מוקצה, ומדליקים,
ר"ע – לא מבטלו, ממילא בערב שבת נהיה שבר כלי ומוקצה, ולא מדליקים.
- רבא – ר"א – כי אינו דולק יפה אם לא חרך את הפתילה.
[הערה על שני ההסברים:
רב יוסף אמר: "שלוש על שלוש מצומצמות",
לרב אדא – דיבר על משנתנו,
לרבא – דיבר על משנה בכלים, שפסק שמספיק 3 מדויק ולא צריך קצת יותר בשביל אזור התפירה].
ב. הערות על מחלוקת ר"י ור"ש וההסבר הראשון:
1. רב אדא ב"א עצמו לא סובר כר"י (נולד) אלא כר"ש,
שהרי פסק: נכרי יצר ביו"ט כלי עץ, ישראל מדליק בה ואינה מוקצה.
2. ר"י-רב: שלוש מחלוקות ר"י ור"ש לגבי נולד והצריכותא שלהן:
A. המקרים:
- שברי כלים.
- גרעיני תמרים (שנאכלו בשבת) -
ר"י אוסר אפילו שהיו קיימים לפני כן. - קליפות אגוזים (שנאכלו בשבת)
ר"י אוסר אפילו שהיו גם גלויים לפני כן.
B. דעת רב לגבי גרעינים, לא אמר בפירוש, אלא יש שני סיפורים:
- רב זרק ביום חול את הגרעינים לכירה,
ור' חייא אמר שביו"ט זה מוקצה.
לא ברור - האם רב "קיבלה מיניה"?
- בבבל רב זרק את הגרעינים לחיות (כלומר שאינם מוקצה). יש שתי אפשרויות:
- בתמרי "פרסיאתה" שהגרעינים אינם אכילים, וסובר שאינם מוקצה.
- בתמרי "ארמיאתא" שהגרעינים ראויים, אך אולי בגרעינים רגילים – כן מוקצה.
3. הגבלה לר"י שמתיר בכלים שלמים
הבעיה: הרי אחרי שיישרפו קצת הם יהיו שברי כלים, אז כיצד מהפך בהם?
תשובה: אכן צריך לערבם עם עצים מוכנים שאינם מוקצה, כדי שיהיו בטלים ברוב.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
