ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יב. 8+ עד יג. 5+)
המשך דיון בגזירות דרבנן שמא יעבור על איסור תורה
א. לגבי יציאה עם דברים סמוך לחשיכה
- מותר לצאת בתפילין סמוך לשבת כיון שממילא חייב למשמש בהם ולא ישכח שהם עליו (נלמד מהציץ).
- תניא חנניא: חייב למשמש בבגדיו עם חשיכה.
ב. לא יפלה כינים ולא יקרא לאור הנר
א. האם זה משום הנר או שלא יהרוג?
ברייתא – זה משום הנר (מותר ביום).
הרחבה: כל עיון לאור הנר אסור, אפילו להבדיל בין בגדיו לשל אשתו (רבא: רק בדומים, כמו הזקנות של מחוזא).
ב. אגב, הריגת כינים בשבת
B. הדעות
- • אסור מהתורה -
ר"א – כהורג גמל,
כן אבא שאול – נוטל וזורק, אך לא ימלול.
ב"ש – אסור, - אסור מדרבנן -
ת"ק בברייתא של אבא שאול – לכן מותר לו למלול ולזרוק, וכן רב הונא (גם ביום חול לא יהרוג).
ב"ה, - מותר לגמרי -
רבא – זרק לכוס מים,
רבה רב ששת ור"נ – הרגו ממש.
ג. כבוד -
ברייתא – אין פולין ברה"ר,
רב הונא – לא הורג כי לא מכובד.
(יב. 4-)
ד. ממצוא חפצך – ולא חפצי שמיים
בברייתא ב' הובאה אגב עוד מחלוקת:
שידוך בת או מלמד תורה ואומנות, ניחום אבלים וביקור חולים: ב"ש – אסור, ב"ה – מותר חפצי שמיים).
אגב זה –חמישה ניסוחים שונים
- ר' חנינא – בקושי התירו לבקר ולנחם
- חמישה ניסוחים בברייתא לביקור חולים
+ ר' חנינא (כר' יוסי) – בתוך חולי ישראל,
+ ר' אלעזר –יפקודך/ידכרינך לשלום (אפשר ארמית כי השכינה שם ואין צורך במלאכים).
(יב: באמצע)
ג. לא יקרא לאור הנר
- רבה – אפילו נר נורא גבוה (רש"י – לא פלוג).
- שניים: משנתנו – מותר (בעניין אחד), ברייתא – אסור (שני עניינים).
ובמדורה – אפילו 10 אסורים. - רבא - אדם חשוב מותר (גם בחול אינו מטה),
והרי רי"ש ב"א (כמעט) הטה? תשובה – כדי ללמוד תורה לא דואג לכבודו ומטה.
4. שמש – האם בודק כוסות לאור הנר?
|
|
| שמש קבוע |
| ברייתא א – מותר | לא קבוע | נפט (מסריח) |
| ברייתא ב - אסור | קבוע | שמן |
|
|
| שמש לא קבוע בשמן – מותר, |
5. חזן (מלמד)
רואה היכן אך לא יקרא - הכוונה: שרואה את ראשי הפרשיות כדי שיזכור למחר כשילמדם.
קשה – התינוקות מסדרין פרשיותיהם לאור הנר?
- הכוונה לראשי הפרשיות כנ"ל.
- לחזן אסור אך לתלמידים מותר (אימת רבם עליהם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
