ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
תעשו בבקשה ניסיון, (אני עשיתי זאת מספר פעמים), ותבקשו מהסובבים אתכם להציע – פרשה מרכזית בתורה (בלי חלילה לגרוע מקדושת, חשיבות ומרכזיות כל אות בתורתנו הקדושה). התשובות שתקבלו הן: פרשת שמע, עשרת הדברות, פרשת בראשית ועוד. איש לא יציע את פרשת האזינו, (אלא אם כן תשאלו אותו בשבת האזינו, והוא יבין מתוך ההקשר).
אולם, המצווה האחרונה בתורה, מצוות כתיבת ספר תורה, שופכת אור אחר על התמונה. נצטווינו – "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת...". יש מצווה לכתוב את שירת האזינו, וכיוון שאין כותבים את התורה פרשיות פרשיות, אנו מצווים לכתוב את ספר התורה כולו. אם כן, לפחות בנוגע למצוות כתיבת התורה, הפרשה המרכזית היא האזינו, וכולן מצטרפות אליה.
הסוד המייחד פרשה זו, מודגש בדברי הרמב"ן – זו הפרשה תדבר על כל המוצאות אותנו. פרשת האזינו עוסקת בהיסטוריה של עם ישראל. "זכור ימות עולם...". הפרשה מתארת את כניסת ישראל לארצם, החטא, הגלות הנוראה, ולבסוף – השיבה והגאולה.
מרכזיות הפרשה נובעת משתי סיבות – ראשית, ההיסטוריה של עם ישראל מלמדת, שהתורה אינה רק ספר המונח בקרן זווית בארון, כי אם – שירה, שירת חיים, תורת חיים. תפקידנו לחיות את התורה ולהביאה אל המציאות בעולם. זוהי דרך ארוכה, מורכבת ורצופת כישלונות, אך סופה להצליח ולהביא את העולם לגאולתו.
שנית – התורה עצמה מעידה על הצורך בכתיבת השירה - "למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל... והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה בזאת לפניו לעד... כי ידעתי את יצרו... בטרם אביאנו אל הארץ...".
אומרת התורה – יבואו יהודים בזמן הגלות הנוראה, ויחשבו (כפי שטענה הנצרות הארורה) שמא הקב"ה נכשל, חלילה, במהלך שהוא רצה להוביל בעולם. הנה, ישראל חטאו, ועם ה' נמצא בגלות בשפל המדרגה, ושמו הגדול מחולל בגויים, והכל הולך ונופל. באותם רגעים, נפתח את שירת האזינו ונראה, שאת הכול תכנן הקב"ה מראש. הוא ידע מראש, שישראל יחטאו ותהיה גלות, ועל דעת זה הוא יצא לדרך. בהיסטוריה הכללית של העולם אין בחירה חופשית, הכול צפוי וידוע מראש (וכבר הרחיב בכך הרמח"ל).
או אז, תחזק אותנו שירת האזינו להמשיך ולשאת את הלפיד, ולהאמין שגם המשך השירה העוסק בגאולה יתממש. וכפי שכתב הרמב"ן, שאם היינו מוצאים כתב של חוזה עתידות, שהצליח לתאר במדויק מאורעות רבים שיקרו, וודאי היינו מאמינים לו גם לכתביו העוסקים במאורעות שעדיין לא קרו. קל וחומר, לשירה זו שנכתבה בידי בורא העולם, המתארת מאורעות רבים שקרו, שאנו מאמינים גם בסיומה - "וכפר אדמתו עמו", במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
