ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מח: 3- - מט: במשנה)
חלק א - נוסח הברכות בברכת המזון
א. ברכת הארץ –
ברייתא א - דברים שצריך להוסיף בברכה:
ר"א - ארץ חמדה טובה ורחבה
נחום הזקן – ברית,
ר' יוסי – תורה (פלימו – ברית לפני תורה),
רב – ברית ותורה לא חובה, כיון שנשים אינן אומרות (וכך רב חסדא נהג)
ר' אבא – הודאה תחילה וסוף (ולפחות 1, ואם כלום זה מגונה).
לא יחתום – "מנחיל ארצות"
ב. ירושלים
1. ברייתא א -
ר"א – מלכות בית דוד
רב – מלכות לא חובה, כיון שנשים אינן אומרות (וכך רב חסדא נהג)
2. פתיחת וחתימת הברכה
ברייתא א -
לא יחתום "בא"י מושיע את ישראל" (בור).
ברייתא ב (דילוג של 5 שורות) -
רי"ס בר"י – או בונה ירושלים או מושיע ישראל,
באמוראים -
רבה בר רב הונא אצל הריש גלותא – פתח באחד (ישראל/ירושלים) וסיים בשניהם.
הקשה על רב חסדא – והרי לרבי לא חותמים בשני עניינים (כאן יש 11 שורות שדנות בזה, ראה להלן).
(ובהמשך אגב זה מסור שרב חסדא ברך אצל הריש גלותא וטעה ולא הזכיר ברית תורה ומלכות כי סבר כרב שאינם חובה כי אינם בנשים).
רב ששת – חתימה כעין הברכה, פותח וחותם באותו אחד.
רב נחמן – לא משנה במה פתח, תמיד חותם בבונה ירושלים לבד (וזה כולל את ישועת ישראל).
למעשה אנו פותחים בשניים וחותמים באחד (ירושלים).
השלמה (מט. באמצע)
גופא: רבי – לא חותמים בשניים.
הקשה לוי לרבי
-
על הארץ ועל המזון/פירות? הארץ מוציאה מזון.
-
מקדש ישראל והזמנים/וראשי חודשים? ישראל מקדשים את הזמנים.
-
מקדש השבת וישראל והזמנים? רבי – אכן זה קצת יוצא דופן, אך הגמרא מבארת שזה אותו עניין (שה' מקדש), ואילו תשועת ישראל ובניין ירושלים הם שני עניינים.
ג. הטוב והמטיב
1. (מט. 12+) האם צריכה מלכות בהתחלה, מחלוקת תנאים (אבא יוסי בן דוסתאי ורבנן) -
אם היא דאורייתא – לא צריכה (כי היא סמוכה לברכה הקודמת),1
אם דרבנן – צריכה (כי אינה סמוכה ובהנחה שסוברים כרב (מ:) שברכה חייבת גם מלכות).
2. (מט. רבע תחתון) רבה בב"ח-רי"ח – צריכה מלכות.
מה החידוש? הרי כבר אמר שברכות חייבות מלכות, ואם רצה לחדש שהיא דרבנן, שיאמר זאת!
תשובה - בא לחדש שצריכה עוד מלכות באמצע הברכה, כדי להשלים את המלכות של ירושלים.
קשה: שישלים גם את של הארץ? אלא לא צריך בהם מלכות כי הן סמוכות לחברתן.
תשובות:
-
בירושלים צריך יותר מבארץ, כי מזכיר בה מלכות בית דוד.
-
רב פפא – אכן הכוונה היא שמוסיף פעמיים מלכות (בשביל ירושלים והארץ),
וכך אנו עושים ("אבינו מלכנו אדירנו בוראנו", "המלך הטוב והמטיב").
(מט. 7-)
חלק ב – שכח רצה או יעלה ויבוא בברכת המזון
|
| הדין | ביאור |
| ר' גידל בשם רב | שכח, אומר נוסח מיוחד | רב מנשיא ב"ת – רב –
|
| ר' שילא בשם רב | חוזר לראש (וכך עשה ר"נ) | רב מנשיא ב"ת – רב – רב נחמן – בחג/שבת.
|
| בשם שמואל | לא חוזר | רב נחמן – זה ביום חול (ראש חודש) שאין חובת אכילת פת, |
(מט: באמצע, חוזר למשנה בתחילת הפרק)
חלק ג – על איזה כמות מזמנים ומברכים?
ת"ק (ר"מ) – כזית, ר"י – כביצה.
קשה -
מי שיצא מירושלים עם בשר קדשים קלים, ונפסל ביציאה, ולא עבר את צופים, על איזה כמות צריך לחזור ולשרוף בתוך ירושלים: ר"מ – כביצה, ר"י – כזית.
תשובות –
-
רי"ח – מוחלפת השיטה (תוס' – אצלנו).
-
אביי – כל תחום והסברה שלו:
אצלנו –
ר"מ – "ואכלת" בכזית (ושבעת זו שתיית 7 מינים - מעין שלוש), ר"י – "ושבעת" כביצה (כ. שביעה זה ביותר, ואכן תוס' כאן – זה דרבנן, אך רשב"א – אביי חולק וזה דאורייתא)
בקודש –
ר"מ – כמו שאוכל נטמא (או מטמא) רק בכביצה, ר"י – כמו שאוכל פסול אסור בכזית.
1
אמנם כן צריכה "ברוך אתה ה'", ומסביר רש"י שזה כי כל הברכה עוסקת בעניין אחד של הודאה, וממילא נחשבת כברכה קצרה (כמו ברכות הנהנין והמצוות) ולכן מתחילה בברוך ולא מסתיימת בברוך.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
