ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מח. שורה 9 – מח: 3-)
המשך דיני זימון
א. כמה מתוך העשרה צריכים לאכול לחם?
A. בעשרה
רב – מספיק 9.
רב יהודה לר' זירא – גם 7,8
לגבי 6
ר' זירא – חשב שאולי לא (אולי צריך רוב ניכר)
ר' ירמיה – כן (מספיק רוב).
B. בשלושה
רשב"ג ורבא – מספיק שטבל בציר, גרוגרת, וכד' – מצטרף.
רי"ף – דווקא בעשרה, תוס' ורא"ש – גם בשלושה.
C. האם המזמן עצמו יכול רק לשתות יין?
שמעון בן שטח – כן (בסיור עם ינאי המלך),
ר' חייא ב"א – רי"ח – לא, אלא צריך לאכול כזית דגן, ומה שרשב"ג אמר שמספיק גרוגרת – זה להצטרף אך לא להוציא.
(מח: 7+)
ב. תוקף ונוסח ברכת המזון
חשוב להפריד בין שתי שאלות1 –
המקור – שהוא מדאורייתא, ויש חיוב לברך על שלושה נושאים (המזון, הארץ וירושלים), אך ללא נוסח מסוים.
והנוסח – שבו יש שלבים רבים החל מהתנ"ך (כפי שנלמד כאן - A) ועד האמוראים (כפי שנלמד בדף הבא)
A. רב נחמן -
(רשב"א – הכוונה לנוסח, לא למקור החיוב)
הזן – משה,
הארץ – יהושע,
בונה ירושלים – דוד ושלמה,
הטוב והמטיב – כנגד הרוגי ביתר.
B. ברייתא א –
סוקרת את סדר הברכות כנ"ל,
ולגבי "רצה" של שבת:
חכמים – באמצע ברכת הנחמה (ירושלים) בדווקא.
ת"ק – באמצע ברכת הנחמה, אך בדיעבד גם בארץ.
ר"א – או בנחמה או בארץ.
C. ברייתא ב – המקור מהתורה
"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך",
|
| זימון | הזן | ארץ | ירושלים | הטו"מ |
| ת"ק | אלוקיך | וברכת | על הארץ | הטובה | אשר נתן לך |
| רבי | גדלו לה' איתי (אסמכתא, וזה דרבנן), | כנ"ל | כנ"ל | כנ"ל | ביבנה |
(מח: רבע תחתון)
נספח -
ברייתא ב' מביאה מקורות לעוד שלושה סוגי ברכות, שלפי אחת הדעות לומדים מהפסוק הנ"ל.
א. ברכה לפני (מלבד המקורות בדף לה.)
1. ת"ק - קל וחומר מאחרי
2. רבי - אשר נתן לך (משנתן חל, ברך),
3. ר' יצחק - וברך את לחמך ואת מימך
4. ר' נתן - משאול – כי הוא יברך הזבח, אחרי כן יאכלו הקרואים (ברכת מצוות אכילת הזבח)
ב. ברכת התורה (מלבד מה שראינו בדף כא.)
1. רי"ש – קל וחומר מחיי עולם לחיי שעה.
2. ר' חייא בר נחמני – רי"ש – גזירה שווה מברכת המזון ("אשר נתן לך" – "ואתנה לך את לוחות האבן")
3. ר' יהודה ב"ב – "על הארץ הטובה" – מיותר ונלמד לתורה ("כי לקח טוב")
ג. ברכה על הרעה מעין הטובה
ר"מ – ה' (רחמים) אלוקיך (דין)... אשר נתן לך
1 הרשב"א כאן: הא דאמרי' משה תקן להם ברכת הזן יהושע תקן להם ברכת הארץ וכו', ק"ל והא קיי"ל בסמוך דברכות אלו מדאורייתא נינהו, וי"ל דמטבען הוא שטבעו להן, דאי מדאורייתא אם רצה לאומרה באי זה מטבע שירצה אומרה, ואתו משה ויהושע ודוד ושלמה ותקנו להן מטבע לכל אחת ואחת בזמנה...
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
