ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מה. תחילת פרק שביעי - מו. שורה 1)
א. המקור לזימון
רב אסי – גדלו לה' איתי ונרוממה שמו יחדיו.
ר' אבהו – כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו.
[אגב,
-
מהפסוק הראשון ("איתי") רב חנן ב"א לומד משם שהעונה לא יגביה קולו מהמברך,
-
אגב זה – ר"ש ב"פ – המתרגם לא יגביה קולו מהקורא, וכן בברייתא (וכן להפך).
ב. האם אפשר זימון בשניים?
A. באמוראים – מחלוקת רב ורי"ח.
B. בתנאים –
ראיות שלא:
-
משנתנו – "שלושה שאכלו חייבין לזמן".
דחייה – שלושה חובה, שניים – רשות.
-
שלושה שאכלו אינם רשאין להתחלק.
והרי גם אם יתחלקו עדיין יהיה זימון בשניים? אלא שאין.
דחייה – יש זימון בשניים, אך בשלושה עדיף (מצווה ועושה). -
השמש מצטרף לשניים גם בלי רשות, כי סביר שרוצים בכך כדי שיהיה להם זימון.
משמע שלשניים אין זימון.
דחייה – כנ"ל – יש זימון בשניים, אך בשלושה עדיף.
ראיה שכן – נשים רשאיות לזמן לעצמן, למרות שאינן חייבות.
אז כך גם גברים יכולים לזמן.
דחייה – סוף סוף שם יש 3 ומעלה "דעות", שזה מספיק לרשות.
[ולמה נשים ועבדים ביחד לא? (הרי יש 3 דעות)? תשובה – פריצותא].
(מה: 10+)
C. מי אמר שאסור –
-
רב -
שהרי אמר רב – שלושה שאכלו ואחד יצא לשוק, קוראים לו כדי לזמן ממקומו בשוק. משמע שבלעדיו אי אפשר.
דחייה – שם כבר התחייבו בשלושה. -
רי"ח -
רי"ח – שניים שאכלו, אחד יוצא בברכת חברו (שומע כעונה), והסביר ר' זירא שהחידוש הוא שיוצא אך לא מזמנים יחד.
D. דיונים על המימרות: (מה: באמצע)
a. גופא – רב: אפשר לצרף אחד שיצא לשוק והוא באזור.
תנאים:
-
אביי – קרוב מספיק לשמוע ולענות.
-
מר זוטרא – דווקא 3, אך עשרה לא (לשם ה' אינו דרך ארץ).
(רב אשי – 3, וכל שכן 10 (שהרי האחד שנעלם פחות מורגש).
b. ראינו שגם בשניים, אחד יוצא בברכת חברו. אך אומר אביי (וברייתא) – מצווה לחלק.
¬
(מה: שליש תחתון)
ג. עוד דינים של זימון –
A. מתי חלק מפסיקים לשאר
רבא (ור' זירא) – אחד מפסיק לשניים (רש"י – דרך ארץ) אך שניים לא לאחד (אך יכולים לפנים משורת הדין כמו רב פפא ועוד אחד שהפסיקו לבנו).
B. כשאין אדם גדול מהשאר -
יהודה בר מרימר, מר בר ר' אשי ורב אחא מדפתי חשבו שלא מזמנים
אך אמר מרימר – בכל מקרה מזמנים.
C. מרימר – אין זימון למפרע (אחרי שכבר ברכו).
D. הגיע באמצע זימון -
שתי דעות, ולא פליגי –
"רבותי נברך" – (רב זביד) ברוך ומבורך.
"ברוך שאכלנו..." – (רב פפא) אמן.
[דיון באותו סגנון של "ולא פליגי, הא... והא... -
ברייתא 1 - אחרי כל ברכה וברכה לא יענה אמן.
ברייתא 2 – אחרי בונה ירושלים יענה (זה סיום הברכות מדאורייתא).
[אביי בקול ורב אשי בלחש].
רבנים בבית המדרש
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
