ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
התשובה מתחילה בהכרה, החוטא עושה חשבון נפש ומבדיל בין מעשיו החיוביים למעשיו הזקוקים לתיקון, הוא מפסיק לעשותם, מתחרט על חטאיו ומקבל על עצמו שלא לחזור ולעשותם: כלשונו של הרמב"ם בהלכות תשובה (ב' ב):
"ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע דרכו וגו', וכן יתנחם על שעבר שנאמר 'כי אחרי שובי נחמתי', ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנאמר 'ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו וגו'".
ההבדלה בין הטוב לרע חייבת להיות מדויקת, כך מלמד אותנו הרב:
"כשעוסקים בתשובה צריכים להגדיר ביותר את מהותם של הטוב והרע, כדי שהחרטה וזעזוע הרצון מחיוב לשלילה יפלו רק על הרע ולא על הטוב. ועוד יותר, שצריך לברר את הטוב הנמצא בעומק הרע ולחזק אותו באותו הכוח עצמו שבורחים מן הרע, כדי שתהיה התשובה כוח פועל לטובה, המהפכת ממש את כל הזדונות לזכויות" (אורות התשובה ט' ה').
לעיתים הטוב והרע מעורבבים זה בזה, בתוך הרע נמצאים חלקים טובים. כשאדם שב בתשובה הוא צריך להיזהר, שתהליך התשובה לא יפגע בחלקים טובים, שלא יצטער עליהם אלא להיפך ישתמש בהם על מנת לתקן את החלקים השליליים, ואם יצליח בכך יוכל להפוך את הזדונות לזכויות.
שלב נוסף בתהליך התשובה הוא הכרת ערכו של כוח הרצון, שהוא הבסיס המרכזי לתהליך אותו אמור בעל התשובה לעבור.
"התשובה השרויה בלב תמיד, מוודאת לאדם את הערך הגדול של החיים הרוחניים, והיסוד הגדול, שהרצון הטוב הוא הכול, וכל הכישרונות שבעולם אינם אלא מילואיו, נעשה תוכן מוטבע בנפשו ע"י אור התשובה הקבוע בו" (אורות התשובה ט' א').
הרצון הוא המפתח להתקדמות בתהליך התשובה, כל שאר כוחותיו של האדם מובלים על ידי הרצון. עובדה זו מבהירה לבעל התשובה שכל התהליך תלוי רק בו ולא בשום גורם חיצוני:
"והוא בא להכיר את הטוב האמתי של ההצלחה הגמורה שאינה תלויה כי אם באדם עצמו, ולא בשום תנאי חיצוני, והוא רק הרצון הטוב" (שם).
גילוי חשיבותו של כוח הרצון הוא הגילוי הראשון של המהות הרוחנית של האדם:
"על הרצון הפנימי אפשר לומר, שהוא ההתגלות הראשונה של המהות הרוחנית... השכל והמידות הם התגלות שנייה ושלישית. כשיש ברצון הפנימי קלקול, אי אפשר שלא יתגלה זה הקלקול בשכל וגם במידות" (אורות הקדש א' רנט).
הרצון הטבוע באדם נמצא במצב גולמי והוא זקוק לפיתוח ושכלול: "הרצון הוא מקור החיים. רצון האדם הוא באמת יסוד שכלולו והווייתו. אמנם הרצון הזה צריך הוא פתוח ועשוי, יותר מכל הכוחות כולם". (אורות הקודש ג' עו).
ההכרה והלימוד מסייעים לפיתוח כוח הרצון ובנוסף התפילה, הדיבור המבוטא בשפתיו של האדם מעורר ומעודד את כוח הרצון:
"כשמתפללים מתפשט כוח הרצון, והדבר המפשט את כוח הרצון ביותר הוא כשמכוונים במילוי הרצון אל ד'. כשהמחשבה דבקה באלקים, והרצון דבק בו אז בקשר מחשבתי פנימי, אז כל כוחות הנפש מתגדלים מעל כל גבול, והרצון הטוב והמעולה בהתפשטו ביותר, פועל הוא את טובו" (אוה"ק ג' מח).
בתפילה, המתפלל מבטא את רצונו ובכוונתו הוא מכוונו למילוי רצון ה'. יש דיבור היוצא מתוך התרגשות ואינו ביטוי של רצון פנימי, אבל הסוג הגבוה יותר של הדיבור הוא הדיבור המגיע אחרי הסכמת השכל:
"יש דיבור היוצא מצד ההתרגשות של הציור הפנימי, שהאדם הוא כמו נפעל להוציא דברו באיזה מבטא. הדיבור הזה הוא כמתפרץ לצאת החוצה. גם שלא בהסכמת הרצון החופשי של האדם במילואה, והוא כעין הכרח... לא כן הדיבור היותר מעולה, הבא בתור רגש של התפעלות והתפרצות הרוח על פי טבעו כי אם בתור משפט בחירי של השכל, הרוצה בהתיישבות דעתו לבטא את ציוריו הפנימיים כדי למוסרם לזולתו, הוא יסדר רעיוניו בבנין הגיוני".
דיבור זה הוא מהותו של הוידוי המהווה חלק מרכזי במצוות התשובה. "וצריך להתוודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו" (רמב"ם שם) וגם בתחילת הלכות תשובה כותב הרמב"ם: "כל מצוות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר 'איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו' זה וידוי דברים, וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודין? אומר אנא השם חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח".
חודש אלול מיועד להתבוננות, הכרה, ועזיבת החטא, הוא חודש של הכנה לקראת ימי התשובה: "ההכנה לתשובה הכללית היא קול שופר, המאסף לכל המחנות". (מגד ירחים חודש אלול), בחודש זה אנו אוספים את כל כוחותינו, אנו מתאספים ומנסים להתכונן לתשובה הכללית שנשמע את קולה על ידי קול השופר בראש השנה. ראש השנה הוא יום בריאת האדם. כשה' ברא את האדם הוא נטע בתוכו את כוח הרצון. כל שנה בר"ה אנו מקבלים בריאה חדשה שבמרכזה כוחות רצון חדשים. בעשרת ימי תשובה אנו מרבים בסליחות ווידויים, משתמשים בכוח הדבור שלנו, שהוא הביטוי הנעלה של הרצון. השיא מגיע ביום הכיפורים: "יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל, ליחיד ולרבים והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכול לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכפורים" (רמב"ם תשובה ב' ז').
מיום כפורים ניתן להמשיך לחג הסוכות העטור במצוות מעשיות רבות. תהליך התשובה שהוא ביסודו תהליך פנימי-רוחני. בחג הסוכות אנו יורדים אל הטבע:
"חג האסיף, חג הסוכות, הוא החג המקשר את הטבע עם אותו הכוח הפלאי שלמעלה מן הטבע, אשר הופיע בעולם בהתגלות תולדתית ע"י הופעתם של ישראל על במתה של התולדה האנושית... והאסיף, הבא מתוך העבודה המסודרת, המתאימה עם חוקי הטבע כולם, המתחבר בזכרונו עם הסוכות הנפלאות של התקופה הרת כל פלאי עולם, הנועדה להאיר את כל מחשכי היקום, את כל חגווי החיים, באור חזון אלקי אמת" (מאורות הראי"ה – חג הסוכות).
מחג הסוכות אנו יוצאים למשימתנו לקדש שם שמים ברבים ולהאיר את העולם כולו באור אלוקי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
