ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
וכתב הרמב"ם (הל' תשובה פ"ג, ד) "אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישנים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה". כל עניינו של השופר המיוחד לישראל הוא רמז לישראל להתעורר לתשובה. המצווה היא להכפיל את התקיעות, תוקעים וחוזרים ותוקעים, מצווה בתוך מצווה. ראש השנה הוא יום הדין. הוא יום מלחמה, ובשעת מלחמה יש קטרוג, וחובתנו לתקוע על לא רק על גורלו של האדם לבדו, אלא על מנת לערבב את השטן. השטן יודע היטב לפני מה העולם עומד, הוא יודע שדנים ביום ר"ה על המצב של כל העולם, לא רק על גורלו של האדם לבדו, אלא על כל מצבו וגורלו של כל העולם. בכל ימות השנה יש לישראל כח על ידי התפילה 'הקול קול יעקב', ובראש השנה הכח הוא כפול, שכן בנוסף לתפילה מתווסף כח השופר. גם שופר הוא תפילה, כפי שאנו חותמים בברכה "שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים".
"יום תרועה יהיה לכם", יש תרועה של מלחמה, וביום זה עומדים לפני מדת הדין למלחמה. "אשרי העם יודעי תרועה" הכוונה, שיודעים ע"י התרועה, שדבקים בקב"ה ע"י התרועה, התרועה היא המעוררת להתדבק בד'. "ותרועת מלך בו", שע"י התרועה מתעוררים אל חרדת הדין של ר"ה, ומהפכים דין לרחמים.
בתפילה אומרים "ונתנה תוקף קדושת היום... וכל באי עולם יעברון..." וספרי מתים פתוחים בר"ה. כי כל השנה יש לאדם קצת תקווה, אבל בר"ה הכל פתוח, אין לאף אחד ביטוח מה יהיה גורלו במשך השנה. אבל חז"ל גילו לנו את הסוד כיצד לעלות ולהיזכר לטובה, "אמרו לפני מלכויות זכרונות ושופרות, מלכויות כדי שתמליכוני עליכם" (ר"ה טז, א). יש כאן עבודת ד' מאהבה, להכתיר את הקב"ה, ולקבל את עול מלכותו. המלכת ד' מתבצעת, קודם לכל, ע"י אמירת הפסוקים- פסוקי התורה- הפסוקים של הקב"ה. בפסוקי התורה טמון הכח האדיר והנורא, הקיים עד לדורנו עד ליום זה ממש, וע"י התפילה יש בכוחנו לפעול למעלה בשמים, וזהו 'כדי שתמליכוני עליכם', וכן בזכרונות , שע"י אמירת פסוקי הזכרונות אנו מעלים את זיכרוננו לטובה.
"ובמה בשופר" (ר"ה, שם), השופר הוא גם תפילה, "כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה", צריך רחמים שקול שופר ישמע בשמים, גם השופר יש בו עבודת הלב. ובערוך כתב (הו"ד בטור סי' תקצב) שמאה תקיעות הן כנגד מאה יבבות של אם סיסרא, והביאור הוא, כפי שאמרנו ששופר הוא כח של תפילה, וכמו שיבבות אם סיסרא בטאו את רחשי לבה, אנו מצווים כלפי שמיא להריע ביבבות. אין יבבה שהולכת לבטלה, אין תפילה שאינה משפיעה. מכאן נראה את עומק הדין שאף מספר יבבותיה של אותה גויה אינו הולך לאיבוד, וכך כל מעשה ומעשה נמדד ונשקל.
בתקיעת השופר של ראש השנה מתגלים שני הצדדים הקיימים בר"ה. הצד הראשון 'יו"ט של ר"ה' כדברי הרמב"ם "כמה תקיעות חייב אדם לשמוע ביו"ט של ר"ה" (הל' שופר פ"ג, א), ומצד שהוא יו"ט 'בטוחים שיעשה נס', כדברי חז"ל המובאים בטור (סי' תקפא) "א"ר סימון כתיב 'כי מי גוי גדול...' רבי חנינא ורבי יהושע אומרים איזו אומה כאומה זו שיודעת אופיה של אלהיה פירוש מנהגיו ודיניו, שמנהגו של עולם אדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ואין חותך צפרניו, לפי שאינו יודע איך יצא דינו, אבל ישראל אינן כן לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחין זקנם ומחתכין צפרניהם ואוכלין ושותין ושמחים בר"ה לפי שיודעין שהקב"ה יעשה להם נס", ולכן אין וידוי בפה כבכל יום יו"ט. אבל מן הצד השני, בלב פנימה יש חשבון נפש וחרדת הדין גם חרדה וגם בטחון, חרדת ד' ו"חדוות ד' היא מעזכם" (נחמיה ח, י). (מתוך מורשה עמ' נט, ס)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
