ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מ. שורה ראשונה – מא. שורה 4)
חלק א - ברכה בבציעת הפת
א. הפסק בין הברכה והבציעה לאכילה
|
| טול ברוך - | הבא מלח - | גביל תורי - |
| רב | לא הפסק | הפסק |
|
| רי"ח | לא הפסק | לא הפסק | הפסק |
| ר' ששת | לא הפסק | לא הפסק | לא הפסק |
ב. רבא בר שמואל-ר' חייא – לא יבצע לפני שיש מלח ולפתן לכ"א,
(שלא יפסיק לבקש אח"כ מלח),
אא"כ מדובר בפת נקייה שטעימה גם ללא מלח.
עוד דרשות שלו:
- מי רגלים לא כלים בעמידה (כי חושש שישפריץ. רב כהנא – בעפר תיחוח או במדרון – כלים).
- בריא לאכול מלח אחר האכילה ולשתות מים אחר השתייה.
(וכן בשתי ברייתות + ברייתא שגם אחר האכילה ישתה).
אגב, עוד דברים שטוב לאוכלם:
- טובים אך לא הרבה: עדשים וחרדל.
- טובים תמיד – דגים קטנים, קצח (הטעם, אך הריח מסוכן).
חלק ב – שיטת ר"י לברך במדויק
במשנה – ר"י – בורא מיני דשאים.
ר' זירא או ר' חיננא בר פפא:
- אין הלכה כר"י.
- טעמו – "ברוך ה' יום יום".
- (אגב – בדברים רוחניים: מלא - מחזיק, ריקן – אינו מחזיק).
(מ. במשנה)
חלק ג – שינוי בברכות + ברכת שהכל
א. ברך על של עץ אדמה – יצא.
כר"י – שאם קטף ביכורים ואחר כך נקצץ האילן, לת"ק – לא קורא, לר"י – קורא (העיקר הקרקע).
ב. ברך על אדמה עץ – לא יצא.
החידוש – שגם בחיטה לר"י לא יצא (אפילו ש"פרי עץ הדעת" לדעתו היה חיטה), כי עץ זה דווקא כשאותו גזע יגדל עוד פירות.
ג. בדיעבד יוצא בהכל ב"שהכל"
האם גם בפת ויין?
ר' הונא – לא,
רי"ח – כן.
לכאורה זה כמחלוקת הבאה [ + דחייה]
אמר "כמה נאה פת זו, ברוך המקום שבראה" –
ר' יוסי – לא [ דחייה: בשהכל – כן, אך כאן שינה ממטבע הברכות].
ר"מ – כן [דחייה: בשהכל לא, כי לא הזכיר את הפת, אך כאן כן].
(מ: שליש)
ד. אגב נושא שינוי הברכה -
בנימין הרועה בברכת המזון ברך "בריך מריה דהאי פיתה", רב – יצא (כר"מ).
קושיות ותשובות:
1. והרי צריך הזכרת השם לרב? אמר רחמנא.
2. והרי צריך 3 ברכות? אכן יצא רק בראשונה.
3. אם כן, מה החידוש? שאפשר ברכהמ"ז בלשון חול (ואפילו לא תרגום מילולי).
(צל"ח שואל – לכאורה החידוש שפוסק כר"מ?)
[אגב – המחלוקת מה ברכה צריכה:
רב – שם ה' (ראית אביי מווידוי מעשרות – "ולא שכחתי" מלהזכיר שמך).
שמואל - מלכות (ויתרץ: "ולא שכחתי" מלהזכיר שמך ומלכותך).]
(מ: במשנה)
ה. על מה מברכים שהכל לכתחילה
A. (במשנה+ ברייתא) על דבר שאין גידולו מן הארץ –
דוגמאות - בשר בהמות עופות ודגים, חלב ביצים וגבינה, מלח כמהין ופטריות.
שאלה על פטריות – הרי בנודר מפרי הארץ – מותר, אך מגידולי קרקע – אסור.
תשובה – הם מתרבים מהלחלוחית שבארץ ("גדלים בקרקע") – וזה מספיק לנדרים,
אך לא יונקים מתוך הארץ (וזאת כוונת המשנה והברייתא).
B. דברים שהתקלקלו (לא לגמרי) -
הברכה: לת"ק – שהכל, ר"י – במין קללה – כלום.
דוגמאות – בברייתא – פת שעפשה, יין שהכרים, תבשיל שעיבר צורתו,
במשנה – חומץ, גובאי, נובלות.
מה זה נובלות?
| הסבר ראשון - | בשמש | ברוח |
| קושיות: 1. לר"י כיון שזה "מין קללה לא מברכים כלל. למה מין קללה? | מובן | לא מובן |
| 2. מקשים על ת"ק – למה לא מברכים את הברכה המקורית | מובן | לא מובן |
| הסבר שני – אצלנו – אין מחלוקת: | אצלנו לפי כולם זה בשמש |
|
| המחלוקת ב"נובלות תמרה" (נחשבים "קלים שבדמאי" ופטורים). | בשמש | ברוח |
| קושיות: 1. מדויק שבוודאי טבל - חייבים | מובן | לא מובן, הרי זה הפקר? |
| 2. למה אצלנו כתוב "נובלות" ושם "נובלות תמרה"? | קשיא | מובן - |
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
