ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(לה: שליש תחתון – לו: שליש תחתון)
א. ברכת היין
למה השתנה דינו?
- השתנה לעילויא.
(דחייה – גם שמן, שהרי יכול לברך בורא "פרי עץ הזית", ולמה מברך בפ"ע?). - מזין.
דחייה – כל מאכל מזין (לכן הנודר "כל הזן עלי" אסור בהכל (מלבד מים ומלח)). - סעיד (משביע).
דחיות - האם באמת סועד? - והרי רבא שתה כדי לעורר תאבון בערב פסח? קצת סועד, הרבה מעורר.
- "ויין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד". יין עושה שניהם.
- למה לא מברכים ברכהמ"ז? כי לא נוהגים לקבוע עליו סעודה.
(לה: 6-)
ב. אגב - ברכת השמן בפה"ע (בשם שמואל ורי"ח)
- בפני עצמו – לא מברך (מזיק),
- עם פת – בטל לפת
- עם אניגרון, כשמכוון לרפואה – אז מברך על השמן בורא פרי העץ (והחידוש – שבכלל מברך).
ג. (בהקשר לשמן) קמח חיטים –
(חיטים – בורא פרי האדמה. השאלה היא האם הטחינה משנה את הברכה?)
רב יהודה – בורא פרי האדמה
רב נחמן – שהכל.
קושיות על ר"נ:
- כמו שבשמן עדיין מברכים בורא פרי העץ ולא שהכל.
דחייה – שם הגיע לסוף התהליך, אך בקמח עוד לא.
- ברייתא – על קמח שעורים – שהכל.
נדייק – קמח חיטים – אדמה.
דחייה – גם קמח חיטים אדמה (והוזכר שעורים כדי שלא נחשוב שלא מברך כלל שלא כמו מלח שלעיתים שם בפה, בקמח שעורים לא כי עושה תולעים).
ד. קורא –
ר"י – אדמה (פרי)
שמואל – שהכל
- סופו להקשות.
דחייה - צנון זה אדמה, אע"פ שסופו להקשות.
- (הסבר אחר) – כי לא נטע על דעת זה, לכן אינו פרי (אך בצנון זאת כוונתו מראש).
(קשה – גם בצלף ((=עץ)=נצפה) מתכוון לפרי (=אביונות=פרחא) ובכל זאת מברך על שאר החלקים (העלים ותמרים) אדמה ולא שהכל?
תשובה – שם כן מתכוון לכל דבר אכיל, כי הורדתם לא פוגעת, אך בדקל – הורדת הענפים הרכים פוגעת).
[אגב, (לו. שליש תחתון)
האם הקפריסין נחשבים פרי?
מצד אחד ראינו בברייתא לגבי ברכה שלא.
מצד שני – ר"י-רב – בערלה בחו"ל אוכל את הקפריסין – אינם פרי (אך את הפרי עצמו זרק).
דיונים על ר"י-רב:
- 1. איך מסתדר עם הברייתא לגבי ברכה?
תשובה - ר"י-רב כר"ע שלגבי מעשר אמר שאינם מתעשרים.
ולמה לא פשוט פסק כר"ע?
1. כי הוא פוסק כמותו רק בחו"ל שהלכה כמקל,
2. ורצה להשמיע שהלכה כמותו לא רק במעשר (שגם בארץ זה דרבנן באילן) אלא גם בערלה, שבארץ זה דאורייתא. - 2. אם פוסק כמקל בחו"ל, למה לא פסק כב"ש שגם פרי הצלף עצמו הוא ספק פרי/ירק, וממילא בחו"ל מותר בערלה.
תשובה – דעת ב"ש אינה משנה, ולכן לא פוסק כמותם אפילו בחו"ל. - 3. למה אוכל הקפריסין, הרי הוא "שומר" לפרי? (התרבה מ"את פריו")
תשובות רבא - - כיון שהקפריסין רק במחובר ולא בתלוש.
דחיית אביי – נץ הרימון ערלה כי הוא שומר, אפילו שישנו רק במחובר!
(את זה שאינו פרי לומדים מזה שלא מצטרף לשיעור טומאה). - כי נושר לפני גמר הפרי.
קשה – ר"נ - מתחלי דערלה בתמרים כן ערלה אפילו שהם רק בהתחלה (כופרא)!
ניסיון תשובה – ר"נ כרי"ס שגם שלב הסמדר נחשב פרי לערלה, וממילא – גם השומר שלו באותו זמן,
אך לרבנן זה פרי רק בסוף, וצריך שהשומר יהיה עד הסוף.
דחיית הניסיון – גם לרבנן זה פרי כבר מההתחלה (לגבי איסור קציצה בשביעית).
- (לו: באמצע) כיון שאם תיקח אותו, הפרי לא ימות (בניגוד לנץ הרימון הנ"ל).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
