ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(לה. – לה: שליש תחתון)
א. המקור לברכות הנהנין
נראה שלושה מקורות:
- קודש הילולים.
- ואכלת ושבעת וברכת (אחרי, וקל וחומר ללפני).
- סברא.
2. "ואכלת ושבעת וברכת" – ברכה שאחרי
זה מקור ברור, הבעיה אתו הוא שזה רק ל:
- קמה
והגמרא בשלב הבא תנסה לעשות בניין אב משותף עם "הלולים" כדי ללמוד לשאר, ותדחה – רק לדברים שיש בהם צד מזבח. - נרחיב קצת - שבעת המינים.
והגמרא מנסה ללמוד בניין אב לשאר, אך דוחה – אולי דווקא באלו שיש בהם ביכורים.
1. ר"ע - קודש הילולים – ברכה לפני ואחרי.
"ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה'".
a. קשה, הרי הפסוק תפוס:
- אפשר לחלל ולאכול (הילול – חילול),
- מחלוקת ר' חייא ור"ש ברבי -
דעה א – דווקא ביין ("כרם רבעי")
המקור – או – מפסוק זה (דווקא בדבר שטעון שירה (הילול)) – הפסוק תפוס.
או – גזירה שווה "תבואתו" "ותבואת הכרם" – הפסוק פנוי.
דעה ב – לא לומדת זאת, אלא זה בכל העצים ("נטע רבעי") – הפסוק פנוי.
b. גם אם הפסוק פנוי, הרי זה רק לאחרי?
תשובה – קל וחומר מאחרי ללפני.
c. זה רק לנושא של הפסוק:
לדעה א – רק בכרם, לדעה ב – רק בנטיעות!
תשובה – נלמד בבניין אב של ה"צד השווה" מכרם וחלה -
כרם – חייב בעוללות אך לא בחלה,
קמה ("ואכלת ושבעת") – חייבת בחלה אך לא בעוללות,
הצד השווה – דבר שנהנה וחייב בברכה אחרי.
דחייה – נוכל ללמוד רק למה שיש בו צד מזבח.
(כמו זית. ואמנם כתוב "כרם זית", אז לכאורה אינו צריך לימוד הצד השווה, אך אומר ברב פפא – אינו "כרם").
(למה לא עושים בניין אב משותף מ7 המינים ונטיעות, הרי בנטיעות אין צד מזבח ואין ביכורים? אולי כי אפשר לדחות שיש מעשרות).
3. סברא – אסור להנות מהעולם הזה בלי ברכה.
ונחשב כמועל וכגוזל את הקב"ה ואת כנסת ישראל.
ב. ואספת דגנך
(עוד דרשה של ר' חנינא ב"פ, שגם בה סתירה כביכול בין שני פסוקים).
A. סתירה בין פסוקים -
"ולקחתי את דגני" - "ואספת דגנך",
| הסתירה | "ולקחתי את דגני" | "ואספת דגנך" |
| התירוץ | בזמן שאין עושין רצון ה' | בזמן שעושין רצון ה' |
B. דעה הפוכה לנ"ל - תורה עם דרך ארץ?
הדעות –
ר' ישמעאל -
צריך גם תורה (לא ימוש סה"ת הזה מפיך" וגם דרך ארץ (ואספת דגנך).
רשב"י -
כשישראל לא (כל כך) עושין רצון ה' – צריכים לעבוד (ואספת דגנך),
כשכן עושין – לא צריכים לעבוד (ועמדו זרים ורעו צאנכם).
באמוראים -
אביי – מעשית, לרוב האנשים שיטת רי"ש עלתה בידן ושיטת רשב"י לא.
רבא – ביקש שיעבדו בשדה בניסן ותשרי, כדי למנוע עבודה בשאר השנה.
ר"י בר' אלעי – אמנם צריך לעבוד, אך יעשה תורתו קבע ומלאכתו ארעי (וחלה בזה ירידת הדורות).
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
