ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כב. באמצע – כב: 5 שורות מלמטה)
המשך טבילת בעל קרי
עד כה היה ברור שבעל קרי צריך לטבול (ורק נחלקו לאיזה סוג של לימוד). עכשיו נראה בקיעים –
א. שיטת ר"י בן בתירא – אין דברי תורה מקבלים טומאה
(אמר לתלמיד לקרוא ולא לגמגם + הביא מקור: "הלא כה דברי כאש").
- 1. ר"י בן גמליאל משום ר' חנינא ב"ג לפי הגרסא השנייה – מותר בהצעת משנה וגמרא – כר"י בן בתירא.
[אגב זה, עוד דעות כדעות שראינו אתמול -
ר' יונתן בן יוסף – מציע את המשנה אך לא גמרא, וכן ר' אלעאי ור' מאיר.
ר' יוחנן הסנדלר – לא יכנס למדרש כלל, וכן ר' יהודה בן גמליאל בשם חנינא בן גמליאל לגירסא הראשונה]. - 2. רב נחמן בר יצחק – נהגו העולם כר"י ב"ב.
- 3. כשבא זעירי – לגירסה אחת -"ביטלוה לטבילותא" – כר"י ב"ב.
(גירסא שנייה – ביטלוה לנטילותא, כרב חסדא שלא יטול על חשבון זמן התפילה).
(כב. רבע תחתון)
עד כאן שיטת ר"י ב"ב שכלל לא צריך טבילה. כעת נחזור לשיטה שצריך, ונראה איזה סוג טבילה צריך.
ב. סוג הטבילה (40 סאה או 9 קבין)
שלב ראשון – אוסף דעות מה עושים בפועל –
נלקט את הדעות השונות (לא תמיד לפי הסדר)
A. דעות שמספיק נתינת 9 קבים
- ת"ר – 9 קבין – טהור.
נחום איש גם זו – לחש לבן עזאי – לחש לר"ע – לימד לתלמידיו בשוק.
[שתי דעות בר"ע:
לחשה בשוק – כדי שלא יהיו אצל נשותיהם כתרנגולים,
שנאה בקול – 1. משום ביטול תורה. 2. משום ביטול פרייה ורבייה].
- ר' ינאי – שמעתי שיש שמקלים ב9 קבין ויש שמחמירים (ומאריכים לו ימיו ושנותיו).
- ריב"ל – למה מחמירים לטבול ב40 סאה אם אפשר 9 בנתינה?
- ר' זירא ביקש מהשמש נתינת 9 קבין (ואפילו שישב בתוך מים, ב9 קבין צריך דווקא נתינה ולא טבילה).
- רב נחמן הכין כלי של 9 קבין (בשלב ב ניכנס יותר לפרטים לגביו).
B. דעות שצריך 40 סאה;
דעות שמן הדין 9 קבין, אך מחמירים -
- ר' ינאי (כאמור) – שמע שיש מחמירים בה (ומאריכים ימיו)
- ר' חנינא (לריב"ל) – גדרו גדר להצריך 40 סאה כדי שיחשבו פעמיים לפני שיחטאו.
C. דעה שחייבים 40 – רב חסדא אמר לרב הונא שצריך 40 לא שאובים, וכן סובר רב אדא בר אהבה.
D. דעה שצריך 40, אך אפשר שאובים -
רב הונא – למה אתם מזלזלים ואינכם טובלים, הרי אפשר בחמין!
(ורב חסדא אמר שאי אפשר, וכן סובר רב אדא בר אהבה).
(כב. 3-)
שלב שני – תלוי באיזה סוג בעל קרי מדובר
[הקריטריונים שנבחן:
בריא מול חולה,
מרגיל מול אונס,
לאחרים מול לעצמו].
A. דעות האמוראים בחולה
רב נחמן תיקן כלי של 9 קבין.
|
| חולה המרגיל | חולה לאונסו |
| רב דימי | 40 | 9 |
| רבין | 9 | 0 |
שואלת הגמרא – בוא נבדוק פשוט לאיזה סוג בע"ק עזרא תיקן? (האפור בטבלה זה עזרא).
ועונים שעזרא תיקן לבריא,
[המרגיל – 40, לאונסו – 9.
אביי – שניהם תקנת עזרא, רבא – לאונסו זה תקנת דרבן אחרי עזרא]
והאמוראים נחלקו בחולה, עד כמה הוא כמו בריא -
רב דימי – חולה=בריא.
רבין – חולה יורד בדרגה.
|
| חולה המרגיל | חולה לאונסו |
| רב דימי | 40 | 9 |
| רבין | 9 | 0 |
| רבא | 40 | 0 |
ולהלכה רבא משלב -
(כב: באמצע)
B. לעצמו – אחרים (ברייתא + אמוראים)
1. ת"ק – לעצמו – 9, לאחרים – 40.
2. ר"י – אפשר להקל ב40 ("40 מכל מקום")
מחלוקת אמוראים במה מדובר (רי"ח, ריב"ל, ר"א, רי"ס בר"ח):
- על ת"ק, לגבי לאחרים (40) -
דעה אחת – תמיד 40,
דעה שנייה – בחולה לאונסו – 9. - על ר"י, לאיזה קולא התכוון?
דעה אחת – מקל שאפשר מכלי,
דעה שנייה – לא מקל בכלי (חייב קרקע).
אלא מקל שמתיר שאובין.
(שורה בינונית ראשונה)
שלב שלישי – סיכומים
A. סיפור לסיום –
ישבו ואכלו יחד, וכל אחד אמר שהוא צריך לברך -
רב פפא – כי נתן עליו 9 קבין.
רבא בר שמואל – עליו כי טבל ב40 (שהרי לאחרים צריך 40),
רב הונא בר' דר' יהושע – כי כלל לא נטמא.
B. להלכה -
רב חמא טבל ב40 כדי להוציא אחרים,
אך הגמרא – אין ההלכה כך (או – גם לאחרים מספיק 9, או – לא צריך טבילה כלל (כר"י ב"ב)).
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
