ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ד: 2 שורות מלמטה – ו. שורה 4)
חלק א - קריאת שמע על המיטה
A. ריב"ל – למרות שקרא ק"ש, צריך שוב על מיטתו (רגזו ואל תחטאו...).
אגב הפסוק הנ"ל:
ר' לוי ב"ח-ר"ל – לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, ואם צריך – תורה, ק"ש, יום המיתה.
ועוד דרשה שלו – על 10 הדברות, תורה, משנה, נביאים וכתובים וגמרא – שכולם מסיני.
B. ת"ח: ר"נ – אינו צריך (כי לומד על מיטתו), אביי – לפחות פסוק רחמים אחד.
C. ר' יצחק – שתי דרשות על ק"ש שמצילה ממזיקים:
1. "ירננו על משכבותם... וחרב פיפיות בידם".
2. "ובני רשף (מזיקין) יגביהו (על ידי) עוף (תורה – ק"ש).
חלק ב – ייסורים
א. תורה מגינה מהייסורים -
ר"ל - "ובני רשף (ייסורים) יגביהו (על ידי) עוף (תורה).
ר"יח – "ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה'... כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך".
ב. גישות שונות במהות הייסורים והיחס לתורה ומצוות
1. בעקבות חטא (ביטול תורה ועוד)
רי"ח - "...החשתי מטוב (תורה), וכאבי נעכר...".
רבא/רב חסדא – ייסורים באים כתוצאה מעבירות ("נחפשה דרכינו"), ביטול תורה ("אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו", או ייסורים של אהבה.
2. ייסורים של אהבה
רבא/רב חסדא הנ"ל – כי את אשר יאהב ה' יוכיח.
רבא-רב סחורה-רב הונא – וה' חפץ דכאו החולי,
הגבלות:
- רבא הנ"ל - בתנאי שקיבלם מדעתו, כמו קרבן אשם. קיבלם – יאריך ימים ותלמודו מתקיים.
- מה נחשב ייסורים של אהבה (מחלוקת ר' יעקב ב"א ור' אחא ב"ח) -
שלא גורמים לביטול תורה/תפילה.
רי"ח – גם אם מבטלים תורה/תפילה יכולים להיות של אהבה,
ומ"ומתורתך תלמדנו" – לומד שהייסורים ממרקים (קל וחומר משן ועין שמוציאים עבד לחרות)
(בהמשך נראה גם שרי"ח אומר שנגעים ובנים אינם ייסורים של אהבה)
3. ייסורים ממרקים (אולי ביאור לייסורים של אהבה)
- רי"ח הנ"ל,
- ר"ל – גז"ש למלח (ברית),
- רשב"י - תנאי ל3 המתנות – תורה, א"י ועוה"ב.
- תני תנא קמי דרי"ח – כל הקובר את בניו מוחלים לו על כל עוונותיו (בחסד (גמ"ח) ואמת (תורה) יכופר עוון. עוון זה גם קובר בניו (גז"ש מ"ומשלם עוון אבות אל חיק בניהם)).
(ה: 10+)
ג. עוד הגבלות על ייסורים של אהבה
A. רי"ח – נגעים ובנים אינם ייסורים של אהבה.
קשה –
- 1. נגעים - והרי נגעים הם מזבח כפרה?
תשובות:
- מכפרים, אך אינם ייסורים של אהבה.
- תלוי:
1. בישראל – אינם אהבה, בחו"ל כן.
2. בפרהסיא אינם אהבה, בצנעא כן. - 2. בנים – והרי לרי"ח מתו 10 בנים?
הכוונה שלא היו לו.
אגב מות בניו של רי"ח -
B. ריפוי הייסורים כשאינו רוצה בהם -
לר' חייא ב"א/רי"ח כשאמרו לר' יוחנן/ר' חנינא שייסורים אינם חביבים עליהם.
כנ"ל רי"ח ריפא את ר' אלעזר (ומסופר על ר"א שבכה על שיופיו של רי"ח יבלה בעפר).
C. סיפור על רב הונא, רב הונא – אין דבר כזה ייסורים של אהבה!
חלק ג - 4 ברייתות של אבא בנימין
1. הקפיד שתהיה תפילתו סמוכה לקימתו מהמיטה, ושתהא מיטתו בין צפון לדרום.
2. לא להשאיר חבר לבד בבית הכנסת (שנמצא מחוץ לעיר).
את השאר נראה בדף הבא.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.












