ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ג. שורה 4 – ד. באמצע)
משמרות הלילה ונושאים נספחים
חלק א - שאלה סגנונית על ר"א – למה לא פשוט אמר עד כמה שעות? (4 או 3).
תשובה – דתניא ר"א
א. יש 3 משמרות, ועל כל משמר ה' שואג.
ב. יש סימן גם כאן בארץ – חמור נוער, כלבים נובחים, תינוק יונק.
איך זה עונה -
רש"י – רצה להראות שיש היכר מציאותי לזמן ק"ש.
אפשר להציע – רצה להראות שסוף הזמן תלוי במשהו אלוקי.
דיונים על ר"א:
A. למה צריך 3 סימנים?
1. יש סימן בתחילת אמצע וסוף המשמר האמצעי.
2. כל הסימנים לסוף המשמר, וצריך את האחרון למי שישן בבית אפל.
B. מה שואג הקב"ה בכל משמר (מתחת לאמצע ג.)
רב יצחק בר שמואל – "אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות".
C. אגב הזכרת שאגת ה' על החורבן – סיפור על ר' יוסי ששמע בת קול דומה בחורבה, ואמר לו אליהו שכך שואג ה' שלוש פעמים ביום (-במשמרות?).
D. איסור כניסה לחורבה (ד. 2-)
אליהו אמר לר' יוסי שהיה לו להתפלל תפילה קצרה ולא להיכנס לחורבה.
למה אסור? ת"ר -
1. חשד – ביחיד או שניים פרוצים
2. מפולת – רק בחורבה ישנה
3. מזיקין – רק ביחיד [והרי ביחיד גם יש חשד? 1. בשניים, במקומם של המזיקים. 2. בשדה (שאין נשים)].
חלק ב - מספר המשמרות (ד: 9+)
א. המחלוקת
| כמה יש? | מקור | תגובת הצד השני | תגובה נגדית |
| רבי – 4 | לגבי דוד "חצות לילה... ", "קדמו עיני אשמורות" (ר' זריקא בר אמי – ריב"ל) | מלכים קמים בתחילת שעה 3, כלומר הלילה הוא 14 שעות, כך כשקם בחצות נשארו לו עוד 8 שעות (2 אשמורות). |
|
| ר' נתן – 3 | לגבי גדעון "האשמורת התיכונה" | אחת מהתיכונות | כתוב תיכונה |
ב. דיונים אגביים (ד: באמצע)
A. עוד מימרא של ר' זריקא בר אמי-ריב"ל -
אין אומרים בפני המת אלא דבריו של המת.
הגבלת ר' אבא בר כהנא (2 גרסאות) -
- דווקא בד"ת, אך בדברי חול מותר.
- אפילו בדברי תורה, וכ"ש בדברי חול – אסור.
B. קימת דוד בחצות
a. והרי קם כבר בערב?
("קידמתי בנשף ואשועה", "בנשף בערב יום")
תשובות:
1. רב אושעיא – רבי אחא – לא עבר עלי חצות ללא שינה.
2. ר' זירא – עד חצות נמנם, אח"כ התגבר כארי.
3. רב אשי – עד חצות ד"ת, אח"כ שירות.
[האם נשף הוא ערב? והרי "ויכם דוד מהנשף ועד הערב", לכאורה הכוונה מבוקר ועד ערב?
- הכוונה מערב עד ערב (24 ש').
דחייה – שיהיה כתוב מערב עד ערב או מנשף עד נשף.
- שם הכוונה בוקר.
אלא ש"נשף" יכול להיות או ערב או בוקר הכוונה לזמן המעבר].
b. איך דוד ידע מתי חצות? (ג: רבע תחתון)
והרי אפילו משה לא ידע "כחצות הלילה"?
1. לדוד היה סימן – ר"ש חסידא - רוח צפונית נשבה בכינור.
(ד. 6+) רב יצחק בר אדא – "עורה הנבל וכינור אעירה שחר".
[המשך דברי ר"ש חסידא -
בעמוד השחר באו חכמי ישראל והתלוננו על הפרנסה. ענה להם: 1. להתפרנס זה מזה. 2. לכבוש שטחים.
מתאר את קבלת ההחלטה: אחיתופל, סנהדרין (בניהו בן יהוידע, שהיה קודם לכרתי ופלתי), אורים ותומים (אביתר), ואח"כ המלחמה שהיתה בהנהגת יואב שר הצבא].
2. ר' זירא – גם משה ידע.
[a. למה לדוד כינור? להעירו.
b. למה "כחצות"? 1. בגלל איצטגניני פרעה. 2. רב אשי – הכוונה היא "עוד 24 שעות"].

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.












