ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
היונים בערמתם התנכלו לדת ישראל לעקור אותה מן השורש, ולהביא את העם לידי התבוללות וטמיעה וכליה רוחנית, ובזה ישיגו את חפצם שלא יזכר שם ישראל עוד ח"ו. ולכן גזרו לבטל שבת, ראש חודש, ומילה (מגילת אנטיוכוס), ששלשה דברים אלו כוללים עיקרי היהדות. השבת היא עדות כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש (שמות ל"א י"ז). ר"ח, לפיו היו קובעים החגים והמועדים על פי הראיה. מילה, אות ברית קדש, בין עם ישראל לבין אביו שבשמים יתב"ש, ובזה הסימן שבגופו נבדל משאר העמים. ומבלעדי שלשה דברים הנ"ל יהיו מגששים כעור באפילה. ושוב גזרו עליהם גזירה איומה ונוראה, והיא, כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל (ירושלמי חגיגה פ"ב ה"ב, ב"ר פ"ב), שמטרת גזירה זו גלויה ומפורסמת, להכרית מפיהם האמונה הטהורה והצרופה באל יחיד ומיוחד ב"ה, ולהציגם כאנשים ריקים ופוחזים, המנוערים מכל זיק של מחשבת קדש, ושאין להם בעולמם אלא אכילה ושתיה, שכרות והוללות.
משרתי עליון החשמונאים הקדושים, אשר ירדו לסוף דעתם הנפשעת, וחדרו לתוך מזימתם המרשעת, השליכו על ה' יהבם, וקמו נגדם בלי חרב ובלי חנית. ובעזרת אלהי צבאות ישראל הנותן ליעף כח, התגברו עליהם, וניפצו כל תחבולותיהם ונכליהם לרסיסים, וגרשום מן הארץ, ותשקוט הארץ מקול אויב ונוגש. לזכר הנס הגדול והמופלא הזה, קבעו לנו רז"ל שמונת ימי חנוכה, לכבד ה' באורים ולזכור מעללי יה, כי פרט לאמירת ההלל בשחרית, אין שום דבר לזכר הנס של הנצחון על התשועה וההצלה והפדות, ורק על נס פך השמן (ראה שבת כ"א ע"ב) אנו מדליקים נרות חנוכה.
וכונתם בזה, להחדיר בקרבנו רעיונות עמוקים. א, שכל מגמת היונים היתה להכחיד הדת והאמונה מעם ישראל, והחשמונאים הקדושים קנאו קנאת ה' צבאות. ב, להבליט במיוחד שיד ה' עשתה זאת ולא כחם ועוצם ידם. ג, להדגיש לדורות הבאים שעם ישראל נבחר ונבדל מכל העמים ותפקידו ויעודו להיות אור לגויים, ואפילו חיי החולין שלו הם חיים רוחניים של תורה ומצוות, קדושה וטהרה, ולא חיים חמריים וגשמיים. ולכן בכדי להורות לנו את הרעיונות הנשגבים והנעלים האלה, קבעו לנו דוקא זכר על נס פך השמן, ולא על נס הנצחון, כי אצל עם ישראל, העיקר הוא הבחינה הרוחנית ולא הגשמית.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת המחבר, להזמנות: 5244664 050.
"אמת ואמונה" תרבות יון - מאיזו קידמה מתרחקים ומה ניתן לקבל?
'אמת ואמונה' בית מדרש לאמונה לע"נ שמשון יונגסטר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
