ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"כמה מלאכים היו חלים ומרקדים לפני יעקב אבינו בכניסתו לארץ. ר' הונא בשם ר' אייבו אמר, ששים ריבוא. זה שאמר הכתוב, מַחֲנֵה אֱלֹהִים, ואין שכינה שורה פחות מששים ריבוא. רבנן אמרי, מאה ועשרים ריבוא. שקרא שם המקום מַחֲנָיִם (שני מחנות) ומחנה אחד הרי ששים ריבוא, מחנים הרי מאה ועשרים ריבוא. אמר ר' יודן, נטל מאלו ומאלו ושלח פרוזבין (שלוחים) לפניו. זה שאמר הכתוב, וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו".
ויש להבין, מדוע שלח יעקב אבינו לעשו מלאכים ממש, והרי לא היתה שליחותם על מנת להלחם בעשו ולנצחו, שהיה צורך מלאכי להכריעו. כי אדרבה יעקב אבינו בטל את עצמו לפני עשו, ושלח לו דורון לשכך חמתו, למנוע עימות עמו. ויותר יש לשאול, כיון שיעקב אבינו מסובב בששים ריבוא מלאכים או מאה ועשרים ריבוא, מדוע נאמר (לב, ח), ויירא יעקב מאד ויצר לו. וכי צדיק יסוד עולם, המוקף כל כך הרבה מלאכים יש לו מקום לירא. במה הוא שונה ממשרת איש האלהים (מלכים ב, ו, טו־יז) שראה מחנה ארם, חיל כבד מאוד שהקיפו את מקומו של אלישע הנביא על מנת לתופסו ולהביאו למלך ארם, ואמר לנביא אהה אדני איכה נעשה. ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם. ויתפלל אלישע ויאמר, ה' פקח נא את עיניו ויראה. ויפקח ה' את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבות אלישע. הרי, מי שרואה רכב וסוסי אש, אין לו ממה לירא. ואילו יעקב אבינו שהיה מוקף במלאכי אש ועשה בהם שימוש ירא מאד?
ואכן קרו ליעקב אבינו מאורעות שאינם טובים כמו שאנו קוראים בהמשך פרשה זו ובפרשיות הבאות. דהיינו המלאכים לא הצילוהו מצרה, ואם כן לשם מה באו להקיף את יעקב. ועוד, הרי יעקב אבינו אמר לבנו יוסף (בראשית מח, טז), המלאך הגאל אתי מכל רע, וגו'. כלומר, ישנו מלאך שמציל את יעקב אבינו מכל רע. ולכאורה לא כך נראים הדברים.
אמנם הרמב"ן כתב (לג, יא) כי דרך הצדיקים לירא תמיד, והיה מתיירא אולי אפילו משיצא משם חטא, בבואו בברית עם לבן עובד עבודה זרה, או דבר אחר. ושגיאות מי יבין. עכ"ל. אם כן, מה משמעות המלאכים שנתגלו לעיניו. ועוד, מדוע היה צורך בכל כך הרבה מלאכים, בשעה שמלאך אחד יכול להצילו מכל רע.
אלא ששים ריבוא מלאכים שנראו ליעקב, ששים ריבוא כוחות בני ישראל הם שעתידים לקבל התורה. ומי שאומר, מאה ועשרים ריבוא, הם כנגד מאה ועשרים ריבוא כתרים שזכו ישראל כאשר אמרו בהר סיני, נעשה ונשמע שני כתרים לכל אחד מהם. (ע' מסכת שבת פח, א).
ר' הונא בשם ר' אייבו האומר, ששים ריבוא מלאכים, סובר, שהראו ליעקב אבינו את קדושת ישראל הטבעית העתידה לצאת ממנו ושהוא באישיותו מגלם אותה והוא שורשה. ולרבנן, הראו לו שני מחנות, האחד הנזכר, ומחנה שני, שהוא קדושת ישראל הנפעלת על ידם, שהיא מורכבת משני מרכיבים. האחד, קבלת עול מלכות שמים. כלומר, המוכנות, שיהודי מעמיד את עצמו לעבודת בוראו ללא שום סייג, שזו מקבילה לפרשה ראשונה של קריאת שמע. והשניה, עשיית המצות בפועל, שהיא פרשה שניה של קריאת שמע. הראשונה נקראת קבלת עול מלכות שמים, והשניה, קבלת עול מצות, הוצאה לפועל של הקבלה הראשונה, (ברכות פרק ב משנה ד). שתי אלו באו לידי ביטוי מעשי כאשר אמרו ישראל נעשה ונשמע. נעשה משמע, הוצאה לפועל של כל מצוה שה' מצוה. נשמע, פירושו אנו עומדים מוכנים לשמוע ולקבל, על מנת לעשות.
שתי אלו מגלמות את קדושת ישראל הטבעית, שלכן יש להם בכוח את העוז לשמוע ולקבל מה שיצוה ה'. והקדושה הנקנית, שבאה באופן מיוחד על ידי הוצאה לפועל של קיום מצות הבורא. כפי שכבר הסברנו בעזרת השם יתברך, הליכתו של יעקב אבינו לחרן וחזרתו משם, שורש ויתד היא למה שעתיד לקרות לבני יעקב בעתיד, שיגלו מארצם ויעברו משברים גדולים, והקדוש ברוך הוא עתיד להחזירם. כמו שנאמר (דברים ל, ב), ושבת עד ה' אלהיך, ושב, וגו'. לפיכך כל הבעיות שפקדו את יעקב בדרך, הן בבואה למה שיהיה עם ישראל, וזאת מפני שהתורה לא תשמר כראוי ויתקיים בהם וחרה אף ה' בכם.
מכאן נבע פחדו של יעקב אבינו, שאמנם מלאכים נגלו אליו, אך משמעות המלאכים, שישראל זוכים לעזרה כאשר הם דבקים בדרך התורה כפי שקיבלו עליהם במעמד הר סיני. וסירכה אפסית מאד, אצל יעקב, גורמת שבמשך הדורות תהפך לבעיה גדולה מאד. ויש חשש שהדבר יתן אותותיו בהתנגשות בין יעקב לעשו. לכן שלח יעקב אבינו מלאכים לעשו, להוות סימן לבניו, שגם כאשר עשו הרשע מתגבר, אותם מלאכים שמציינים קדושת ישראל הטבעית והנקנית, יהיו בעזרם של בני יעקב בעתיד, ולבסוף תבוא הישועה. ואכן מצאנו שהמלאכים מלווים את הצדיק גם בשעה שהוא נמצא בצרה, שכך אמרו במדרש רבה (פד, יג) על יוסף, בשעה שהלך לראות את שלום אחיו בשכם, על הפסוק (בראשית לז, טו), וימצאהו איש והנה תועה, וגו'.
אמר רבי ינאי, שלשה מלאכים נזדווגו לו. וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ. וַיִּשְׁאָלֵהוּ אִישׁ. וַיֹּאמֵר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה.
אף על פי שהיתה זו שעה לא טובה ליוסף, שעמדו אחיו להורגו ולבסוף מכרוהו לעבד. לכאורה לא הועילו לו המלאכים. אולם לא כך הדבר, שהרי בהיות יוסף בבית המצרי, או בבית הסוהר במצרים, מצא חן בעיני אדונו המצרי, או בעיני שר בית הסוהר. לומר, שגם בהיות הצדיק במצב רע, הקדוש ברוך הוא שומרו שלא תתמלא סאת יסוריו. זה שאמר הכתוב (בראשית לז, כה) שאורחת ישמעאלים שקנו את יוסף היו נושאים נכאת וצרי ולט. ופירש רש"י, למה פרסם הכתוב את משאם, להודיע מתן שכרם של צדיקים, שאין דרכן של ערביים לשאת אלא נפט ועטרן, שריחן רע, ולזה נזדמנו בשמים. שלא יוזק מריח רע. ע"כ. גם בעת קשה מאד לצדיק, כאשר הוא נקרע מאביו וממשפחתו, ושאחיו הם הפוגעים בו, שהדבר קשה שבעתיים, הקדוש ברוך הוא מקל עליו את צערו ושולח לו נכאת צרי ולט להריח ריח טוב שמשיב את הנפש. לצורך כך נזדמנו לו שלשה מלאכים. שכידוע, אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות, שמע מינה ששלוש שליחויות היו כאן. וכך הם גם המלאכים שמלווים את יעקב אבינו. ודו"ק.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
