ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
הרבה קולמוסין נשתברו ונהרות דיו נשפכו בכתיבה על נושאים אלה.
השבוע, עם סיום הקריאה בתורה בפרשיות בניית המשכן, נשתדל להאיר את הסוגיה מכיוון שונה.
במשך תקופה ארוכה (לא נדון בשאלה מה היה אורכה), שיעבדו המצרים את בני ישראל במצרים, כעבדי פרך הבונים ערי מסכנות לפרעה.
העבדים שיצאו מכור ההיתוך, היו צריכים לעבור גם מהפך מנטאלי. הצורך בקבלת החלטות הקשורות לקביעת סדרי עדיפות ומטרות, סדרי תכנון וביצוע ובעיקר קבלת אחריות על ההשלכות והתוצאות, אינו חלק מעולמו הרוחני והאינטלקטואלי של העבד. הוא לעולם לא יהיה עסוק בדיון - מה יהיו תוצאות מעשיו על החברה הכללית ועל חיי הציבור. עבדים עסוקים בעיקר במילוי המשימות שבעליהם החליטו עליהם. בעולם בו קיימת עבדות, החברה גם לא מעסיקה את עצמה בשאלה כיצד תשפיע החלטה כלשהי על איכות חייהם או על גורלם של העבדים. העבדים היו המכונות ששימשו להוצאת תפוקה עבור אדוניהם.
לכן, הציווי בתחילת פרשת תרומה, על איסוף החומרים, על התכנון והביצוע של בנין המשכן, היה אמור לחולל מהפך רוחני ושינוי דרכי החשיבה של חבורת העבדים שיצאה ממצרים. הקריאה לתרום, משמעותה מכאן ואילך: יש לכולם (כל אחד נדרש לתרום לפחות מחצית שקל) סולם ערכים חברתי לאומי, שכדי לשמור עליו יש צורך בויתור של הפרט לטובת צרכי הכלל.
הקרבת הקרבנות, עליה נקרא בעיקר מהשבוע הבא, אין משמעותה רק פעולות שתפקידן לרצות את ולהשביע ח"ו את רצונו של האדון. הקב"ה בוודאי איננו זקוק לקרבנות והשרות במקדש איננו רק בבחינת עבודה שעבד עושה כדי לשרת את אדוניו. משמעותם של חוקי קרבנות קבועים אומרת שיש לכלל ישראל מרכז רוחני עם סדרי טקס. קיים עם וקיימת פעילות ציבורית שמשמעותה: אנחנו ציבור ולא רק אוסף של יחידים! לכל ציבור יש זמנים, מקומות וטקסים שבהם בא לידי ביטוי הפן הציבורי - הפן הלאומי.
חלק אחר של הקרבנות משמעותו קבלת אחריות על המעשים ועל תוצאותיהם. חוק שמחייב קבלת אחריות על חטאים הוא סממן היכר לחברה מאורגנת, שחבריה אינם ערב רב של עבדים נטולי אחריות. להיות בן חורין משמעותו החופש והזכות לקבל החלטות ולבחור, יחד עם זכות זו חייבת לבוא החובה של הנכונות לשלם עבור טעויות, גם אם הן נעשו בשוגג.
נדגיש שוב (בהמשך לדברינו משבוע שעבר) כי הפן הציבורי - לאומי של בנין המשכן והמקדש בא לידי ביטוי גם בכך שמצווה זו איננה מוטלת על היחיד. היא מוטלת בכל הדורות (שזכו לעצמאות), על המלך או על נציגי הציבור בלבד. אין מקום לשום פעילות פרטית בנושא.
כך נוכל להבין את נושא הקרבנות והמשכן לכתחילה, גם לדעות שהקרבת הקרבנות והעיסוק בהן במשכן הוא חלק מהמאבק בעבודה זרה לסוגיה, בדיעבד.
הבה נתפלל בהזדמנות זו לחידוש המקדש בהר הקודש
שישמש בסיס להשכנת שכינה על עם קדוש
שיחיה חיים ערכיים ורוחניים בארצו
ארץ ישראל ארץ הקודש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
