ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הפעם נעסוק במשרד החוץ, הכתוב מוסר לנו את האינפורמציה הבאה:
"...וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה כָּאוּלָם הַזֶּה" (מלכים א ז' ח).
הסברנו בעבר כי העובדה ששלמה התחתן עם שבע מאות נשים ועוד שלש מאות פלגשים, מצביעה על כך שהוא הצליח ליצור קשרים דיפלומטיים רבים עם מלכים ומנהיגים רבים, שכולם הכירו בגדולתו ונתנו לו את בנותיהם לאשה. יש לזכור כי בעולם היה נהוג מאז ומתמיד כי המלך החזק הוא זה שלוקח את בתו של המלך החלש ממנו.
מטרתו של שלמה הייתה להשפיע באמצעות נשותיו והשגרירויות שהן פתחו בירושלים, על כל העמים בעולם כולו להכיר במלכותו של הקב"ה, כא-ל יחיד בלתי נראה. החתונה עם בת פרעה הייתה היהלום שבכתר במבצע זה. הבית הנזכר בפסוק שציטטנו לעיל, משמעותו בניית בנין מיוחד עבור משרד החוץ, בו תתבצע כל העבודה הנדרשת לשם כך. קריאת שמו של המבנה על שם בת פרעה, משמעותו הכרזה קבל עם ועדה: "אם פרעה נתן לי את בתו והכיר בעליונותי, איש אינו רשאי ויכול לפקפק במעמדי". לכן, הכתוב מקדיש כמה וכמה פסוקים לנושא עקרוני זה. הראשון שבהם פותח את דברי ימי שלמה כמלך עצמאי לאחר מות דוד אביו וז"ל הכתוב:
"וַיִתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה וַיְבִיאֶהָ אֶל עִיר דָּוִד עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת בֵּית יְקֹוָק וְאֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב" (מלכים א ג' א).
נשים לב לכמה הדגשים:
א. החתונה היא עם פרעה, בעצם מה שחשוב הוא העובדה שפרעה, המנהיג של האימפריה החשובה ביותר באזור, מכיר בעליונותו של שלמה.
ב. בת פרעה ממתינה בעיר דוד עד לגמר מפעל הבניה של "קרית מלך רב".
ג. מפעל הבניה כולל את ביתו=בניני הממשלה, בית ד' =בית המקדש על כל חלקיו וחומת ירושלים על מגדליה המקיפה את הכל.
כסיכום, מופיע הפסוק הבא:
"אַךְ בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ אָז בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא" (מלכים א ט' כד).
כפי שהסברנו, ביתה של בת פרעה הוא המבנה ששימש כמשרד החוץ של ממשלת שלמה. כאשר הסתיימה הבניה, עברה בת פרעה מעיר דוד אל הארמון. מפסוק זה נלמדת עובדה נוספת. הארמון של משרד החוץ נבנה ב"מִּלּוֹא". חז"ל הסבירו לנו כי דוד המלך מילא את העמק שבין עיר דוד והר הבית בעפר, יישר את השטח והכינו עבור עולי הרגלים, שהיו אמורים להגיע בהמוניהם למקדש. שלמה שינה את ה'תב"ע' והשתמש בשטח מיוחד זה, בכניסה לבית המקדש כדי לבנות את משרד החוץ = ארמונה של בת פרעה. שלמה רצה כנראה שכל עולה רגל יהודי ולא יהודי (על פי חזונו) ידע כי בתו של פרעה ניתנה לו, מה שעל פי הכרזת המצרים, מעולם לא נעשה קודם לכן. כך הכריז שלמה כי ירושלים ובית המקדש שבמרכזה הם מרכז כל העולם - ההר שאליו עולים כל ישראל וכל אומות העולם, כמו שניבא בהמשך ישעיה, בנבואתו על אחרית הימים.
בע"ה, בשבוע הבא נמשיך לדון בסוגיא זו ובתגובת העם לצעד זה.
הבה נתפלל כי גם בדורנו משרד החוץ יצליח להעביר ערכים יהודיים לעולם כולו (גם ללא שימוש בחתונות)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
