ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- קידוש השם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חללי מערכות ישראל
עניין זה מציב בפנינו גם שאלות אמוניות רבות ומורכבות, ובתוכן צצה ועולה הקושיא – הרי הצלחתם של הגויים לפגוע ביהודי ולהמיתו היא חילול ה' עצום, הכיצד הוא הפך בכך למקדש ה'? לדוגמא – תקופת השואה בכללותה הייתה תקופת הסתר פנים, ושמו הגדול והנורא התחלל בגויים, ובכל זאת – זו התקופה שהצמיחה את המספר הרב ביותר של מקדשי ה', האם אין זה 'תרתי דסתרי'?
אצל החיילים הקדושים, תחושת קידוש ה' חזקה יותר, ובכל זאת – הפרידה מהם קשה וכואבת לנו עד מאוד, ומציפה אצל אנשים רגילים גם תחושות של פרידה וחיסרון, וכל חיסרון גונז בחובו את שאלת החיסרון בשפע הטוב האלוקי.
עניין זה גדול עמוק ומורכב הוא, קטונתי מלהבינו, וודאי לא נעמוד במאמר קצר זה על עומקו, ובכל זאת נאיר כאן נקודה בדרך הדרוש מתוך פרשתנו (נקודה זו בנויה על ספרי החסידות ועוד, שלא מצוטטים במאמר). פרשת אחרי מות, העוסקת ברגעי הקרבה הגדולים ביותר שבין ישראל לאבינו שבשמיים, רגעי הכניסה של הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים, פותחת במילים – "אחרי מות שני בני אהרון, בקרבתם לפני ה' וימותו".
המתבונן בדמותם של נדב ואביהוא מגלה, שהריחוק והקירוב משמשים בהם בערבוביא. מחד – "אש זרה", זרות וריחוק, ועונש על שחטאו. ומאידך – "בקרובי אקדש", "ראוי היה הבית להתקדש בקרוביו של מקום", קירבה וקידוש ה'. ממש כעין השאלה בה פתחנו (זו לא אותה שאלה בדיוק, שהרי מקדשי ה' לא עשו חלילה חטא, ובכל זאת בעצם המציאות שגויים הרגו יהודי יש חיסרון).
נקודה זו מאיר הרשב"ם בפרשת שמיני באור מיוחד. פסוקי התורה העוסקים במות נדב ואביהוא, הוסמכו לפסוקים אחרים, פסוקי השראת השכינה במשכן. והנה יש שם שני פסוקים מקבילים ודומים עד מאוד – במשכן נאמר על הרגע הגדול והקדוש בו יורדת אש על המזבח וה' משרה שכינתו: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את החלבים...", ואצל נדב ואביהוא נאמר: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם...".
אומר הרשב"ם – זו אותה אש. האש יצאה מלפני ה', כלומר – מקודש הקודשים. ונדב ואביהוא הקטירו קטורת בתוך ההיכל, נמצא שהאש יצאה מקודש הקודשים, פגעה תחילה בנדב ואביהוא העומדים בהיכל, ומשם המשיכה החוצה אל מזבח העולה שבחוץ, והיא האש שראו כל ישראל, ובה השרה ה' את שכינתו.
ישראל סיימו את מלאכת המשכן על כל פרטיה ודקדוקיה, והתפללו וייחלו שתשרה השכינה, ועדיין לא שרתה השכינה. אולם, רק ברגע שנכנסו נדב ואביהוא פנימה, ונפשם נכספה עד כלות להשראת השכינה, שרתה השכינה.
כמובן, אסור ללכת בדרכם של נדב ואביהוא, שהרי יש סדר להתגלות ה' בעולם, סדר התורה והמצוות, ואין איש הרשאי לשנות בסדר ולעשות כרצונו. לכן מבחינתנו, העומדים בעולם הזה המוגבל ומתוחם לסדרים וגבולות יש כאן ריחוק וזרות, אולם הם עצמם נפרדו מהעולם שלנו והתעלו לעולם של קירבה ללא גבולות, ובכך הביאו לעולמנו את הקרבה הגדולה של השראת השכינה (חשוב לדייק ולהיזהר מאוד בדברים, כדי לא ליפול חלילה בחטא).
וכעין זה, אצל מקדשי ה', גם אם מבחינתנו בעולם הזה המוגבל יש חסרון והסתר פנים, הרי שהם אשר מסרו את עצמם עד כלות למענו, נדבקו בכך בקרבת אלוקים עצומה, ומתוך כך חיברו את העולם כולו אל ה', ובזכותם שמו הגדול יתקדש בעולם ותבוא הגאולה השלימה.
וכפי שאנו חשים בנוגע לקרבת ימי הזיכרון ליום העצמאות, האש בה נשרפו מקדשי ה' היא האש בה נולדת הגאולה, "כי אתה ה' באש היצתה ובאש אתה עתיד לבנותה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
