העונג שבכבוד אלוקים | הרב מיכאל יומטוביאן | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
תפילה ובית כנסת
הכוונה בתפילה

קטגוריה משנית

740

4 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן גרסיה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שאלה:
אנו סולדים מאדם הרודף אחר כבוד, ומאידך מעריכים מאד את הבורח ממנו.
הדרישה לכבוד גורמת לנו תחושה לא נעימה גם ביחס לאדם שאנו חושבים שראוי לכבוד. נתאר לעצמנו שר חשוב בממשלת ישראל קובע נוהל שהפונים ללשכתו צריכים לפתוח במילות שבח מסוימות, דרישה זו תגרום לנו להעריכו פחות.
לאור כל זאת יש להתבונן בשבח הרב לאלוקים הנמצא בנוסח התפילה, איזה תובנות ורגשות הוא אמור לעורר בנו?
הערכה ושבח הם דברים יפים כשהם באים מתוך בחירה ולא מתוך חובה. א"כ מדוע חלה עלינו חובה זו בתפילה?

תשובה:
מרן הראי"ה זצ"ל עוסק בענין כבוד ה' בספרו מדות ראיה (ערך "כבוד" סע' ג'). להלן נביא את דברי הרב בשלמותם ולאחר מכן בשילוב ביאור לדברים

כבוד אלהים, תחת מושג זה מונח הגבורה והרפיון.
הנטיה לתן כבוד לשם ד' היא מולדת גבורת האדם, הכרת הממשלה של הטוב היותר עליון בעולם, שהיא מתפשטת והולכת באותה מדה שדעת-אלהים בתכונתה העליונה, הגוררת אחריה את רחשי-הכבוד היותר עליונים, מתגברת בעולם.
אבל בני-אדם הנפחדים ונרעשים, ומתוך פחדם אינם שמים על לב ואינם מעיזים לחקור בגודל הציור האלהי ובחקר כבודו, והציור עצמו נהפך להם לרועץ, וחובת הכבוד לאלהים מתגלמת אצלם בתור תביעה אכזרית מעצם שואף כבוד לאין חקר, שהיא משפלת בקרבם רגש עדין וטוב, ומהפכת אותם לעבדים עצובים ואכזרים ששונאים זה את זה ושונאים את אלהים באמת בתוכיות לבם, אף על פי שיאמרו תמיד דברי אהבה וכבוד כשמזכירים את השם, בפיו ובשפתיו יכבדוהו ולבם רחק ממנו."

ביאור הפיסקא

כבוד אלהים, תחת מושג זה מונח הגבורה והרפיון" הכבוד שהאדם רוחש לאלוקים יכול לנבוע משני מעמדים שונים של הנפש. גבורה או רפיון.
גבורה – אדם מלא כוחות חיים,מכיר בערכם,שמח בהם ורוצה לפתחם ולרוממם. אדם מלא חיים זה רוצה ושמח לכבד את אלוקים.
רפיון – מעמד נפשי הפוך מהנ"ל. אדם שהוא חסר חיים מכבד את אלוקים הגדול והנורא...

הנטיה לתן כבוד לשם ד' היא מולדת גבורת האדם, הכרת הממשלה של הטוב היותר עליון בעולם, שהיא מתפשטת והולכת באותה מדה שדעת-אלהים בתכונתה העליונה, הגוררת אחריה את רחשי-הכבוד היותר עליונים, מתגברת בעולם"

הקדמה: יש בכל אחד מאתנו רצון כן אמיתי וטבעי, להכנע בפני מציאות כוללת יותר ממנו, מציאות שהוא מהווה רק פרט וחלק ממנה. במציאות כוללת זו הוא מוצא לעצמו מחסה,היא נותנת לו כח ומעמד שהרי הוא המוגבל,הקטן,מכיר ומבין שהוא חסר וקטן ואין ביכולתו להקיף הכל. אדרבה החיבור שלו אל מציאות זו מוסיפה לו חיים,מאדירה אותו בעצם השתייכותו אליה.כמובן שרצון זה יבוא לאחר ההכרה שבאמת מציאות זו כוללת אותו ומוסיפה לו חיים בהתכללותו בה.יש בהכנעה זו מתיקות מיוחדת, מפני שהיא מוסיפה בפרט המתבטל אליה חיים. הפרט היונק ממנה רוצה תמיד להאדיר אותה שהרי כך יגדל מקור יניקתו כפי שנבאר במשל,
שתיל נטוע באדמה, הוא מבין (לצורך הענין נתייחס אליו כאל בר דעת) שהוא מוגבל ותלוי באדמה עליה הוא צומח, כל מציאותו ממנה.
כמה רוצה הוא שאדמתו זו תהיה רוויה בגשם, כמה שמח הוא לדעת ולהדגיש שאדמה זו שהוא צומח עליה היא בעצם חצירו של אדם גדול חשוב ומפורסם (אם זה כך) שהרי זה מגדיל עוד ועוד את מציאותו וישותו, הוא השתיל שגדל בחצירו של האיש החשוב.
לסכום, לאחר הכרת העובדה שהוא מוגבל,ומהווה רק חלק ממערכת גדולה וכוללת,הוא חפץ בהאדרת המערכת שהוא חלק ממנה. כמובן כשהמציאות הכוללת הזו היא דבר חיובי, טוב ומיטיב, על אחת כמה ומכה שהפרט יהיה גאה בה, ישבח אותה וכו'.
כעת נשוב לביאור הפסקא
הנטיה לתן כבוד לשם ד' היא מולדת גבורת האדם" כלומר פרי נטיית האדם לחוש את עצמו, לחוות ולהעצים את מציאותו.
הכרת הממשלה של הטוב היותר עליון בעולם" ההכרה שאלוקינו הוא הטוב היותר עליון בעולם (דבר שדורש לימוד בפני עצמו!).
שהיא מתפשטת והולכת באותה מדה שדעת-אלהים בתכונתה העליונה, הגוררת אחריה את רחשי-הכבוד היותר עליונים, מתגברת בעולם" שהכרה זו (שאלוקים הוא הטוב הכולל) מתפשטת יחד עם דעת אלוקים המתגברת בעולם, כלומר תפיסה נכונה של מושג האלוהות ויחסינו אליו, ההבנה שאמנם אני מוגבל מאד ביחס אליו אך הוא אינו זר לי אלא אדרבה בהאדרתו אתרומם גם אני.
אבל בני-אדם הנפחדים ונרעשים, ומתוך פחדם אינם שמים על לב ואינם מעיזים לחקור בגודל הציור האלהי ובחקר כבודו" אנשים מתוך פחד או קטנות מוחין לא מתבוננים וחוקרים את גודל הציור האלוהי, וראשם מלא דמיונות כוזבים ביחס אליו וביחס לקשר שלו עמהם. מתוך כך...
והציור עצמו נהפך להם לרועץ" כי באופן טבעי, בריא ונורמלי, כל אחד מאתנו בורח מדבר שמאיים עליו.
וחובת הכבוד לאלהים מתגלמת אצלם בתור תביעה אכזרית מעצם שואף כבוד לאין חקר" החובה לכבד יישות כזו פשוט דוחה אותו, שהרי זה ניצול המעמד והכח שיש לאלוקים.האדם חושב, נכון אני באמת קטן וחלש לעומתו אך אם היה הוא ענו וצדיק לא היה דורש ממני לכבדו ולהעריצו.
שהיא משפלת בקרבם רגש עדין וטוב רגש עדין וטוב שמחפש ענוה, בריחה מכבוד! רגש אמיתי ובריא שנמצא בתוכנו.
ומהפכת אותם לעבדים עצובים ואכזרים שונאים זה את זה ושונאים את אלהים באמת בתוכיות לבם, אף על פי שיאמרו תמיד דברי אהבה וכבוד כשמזכירים את השם, בפיו ובשפתיו יכבדוהו ולבם רחק ממנו.
החיים במציאות מאיימת כזו הופכת את האנשים החיים בה לעצובים, שהרי כח זר גדול וחזק מהם מאיים עליהם ועל שלוות חייהם, הם נעשים אכזרים ושונאים זה לזה שהרי זה מה שהחיים משדרים להם... וכמובן שונאים את אלוקים בתוכיות לבבם...

נסיים בדברי הרב קוק זצ"ל מספר אורות (עמ' קכה')
"ההכנעה מפני האלוהות שהיא דבר טבעי בכל נברא, בכל הוויה שפרטיות מתגלה בקרבה, להתבטל בפני הכללות וקל החומר מפני מקור ההויה של הכללות, שהוא חש בו עליונות של אין קץ לגבי הכללות –
לא צער ודכדוך יש בה, כי אם עונג וקוממיות, שלטון וגבורה פנימית מעוטרת בכל יופי.
כשמתפתחת ההכרה הזאת של גאות ד' בקרב הנשמה בכל דרכיה היא מרצה את החיים בשיעבודם הטבעי ממלאתם נחת וחיים לפי אותה המידה שהפרט מכיר את גודל הכלל והדר מקורו, וכל העוז וההוד שבמחזות המציאות הולך ומתעלה, מתכלל ומתהדר, על ידי הקטנתה של הנשמה לפני יוצרה.
ההקטנה הטבעית הזאת מצמיחה גדלות אדירה, שלטון של הוד מלכות ונהורא מעליא, המשחקת בכל עת בעונג עדנת מציאותה ועליזה בחלקה ההולך ומתרחב, הולך ומתגדל עד אין חקר, אין קץ, עד תאות גבעות עולם.
אבל מתי היא טבעית? כשגדולת האלוהות מצטיירת יפה בתוך הנשמה בצורה של דעה טהורה, של שכל מתעלה מכל מהות, ושל דמיון עשוי בטוב החיים ממולא בכל הוד ותפארת גדולה, שאז נתבעת ההתבטלות מכל זויות הנשמה, מכל כללותה ופרטיותיה."

זהו מעמד הנפש אליו כונו חז"ל בסדרם את שבח אלוקים בתפילה על מנת שכולנו נתרומם למעלה זו.

הכוונה בתפילה

הרב מיכאל יומטוביאן

בוגר כולל הדיינות בפסגות, רב קהילת "עמישב", רמלה.

סעודה וברכות הנהנין
"משמעות ברכת המזון".
אב תשע"ז
יסודות בדיני ממונות
מוסיף מתנה על סכום החוב בשעת פרעון
מתי הוי ריבית ומתי אין בזה ריבית?
אלול תשע"ח
קיום מצוות
כמה אדם צריך להשקיע מממונו על מנת לקיים מצווה?
אלול תשע"ח
פיתוח האישיות ותיקון המידות
בקשת החופש
סיון תשפ"ו

הכוונה בתפילה

58 דק'
מצוות התפילה וערכה
סדר המערכה ואנא בכח
הרב בן ציון מוצפי | אדר ב' תשע"ו
הכוונה בתפילה
עבודת הכוונה בתפילה
הרב שמעון כהן | טבת תשע"ח
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
חובת התפילה בציבור ובכוונה
הרב שמואל אליהו | כב איר תשס"ח
הכוונה בתפילה
תפילה וארץ ישראל
הרב שמעון כהן | תשע"ח

הכוונה בתפילה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
הזכרת גשמים
בקשת גשמים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חגי לונדין
הרב חיים דרוקמן
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרה"ג דוב ליאור
הרב מרדכי גרינברג
הרב שבתי סבתו
הרב אליהו ברין

מאמרים אקטואליים
היה לא תהיה - עת לעשות!
בחירות תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז