ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
על צדיקים נאמר (בראשית, יח, כו), "ויאמר ה' אם אמצא בסדום חמישים צדיקים בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם". בזכות הצדיקים ניצולים לא רק הם עצמם אלא גם כל הסובבים אותם. והנה נח המתואר בתורה כצדיק תמים, לא זכה להציל את דורו משואה איומה שהכחידה את כל היקום, משמע שנח לא היה מהגדולים, ואם כן במה זכה שניצלו הוא ומשפחתו. שאלה זו פותרת התורה במילים, היה בדורותיו, משמע צדיק היה אך רק בדורו, ואילו היה חי בדור אחר היתה אישיותו שונה. ר' יוחנן אמר, אילו היה בדורו של אברהם, היה צדיק יותר. ר' שמעון בן לקיש אמר, אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום. לדעת ר' יוחנן מסבירה התורה מדוע זכה נח להנצל? והתשובה, אילו היה בדור של צדיקים אף הוא היה טוב יותר. אנשי דורו הם שמנעו ממנו להגיע למעמד יותר עליון, לכן זכה להציל את עצמו. ולדעת רשב"ל מבהירה התורה מדוע לא זכה להציל גם את דורו? והתשובה, כי לא היה צדיק דיו, לעומת אברהם אבינו לא היה כלום. די לו שהציל עצמו.
במה מתבטא ההבדל שבין נח לבין אברהם? על נח נאמר: "את האלהים התהלך נח". "עם האלהים התהלך". ואילו לאברהם נאמר (בראשית, יז, א), "התהלך לפני והיה תמים". התהלך בעצמך ללא עזרה, ולפני, הקדם אותי.
"אמר ר' נחמיה, משל לאוהבו של מלך שהיה משוקע בטיט עבה. הציץ המלך וראה אותו. אמר לו עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי. הדא הוא דכתיב, אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵךְ נֹחַ.
ולמה אברהם דומה? לאוהבו של מלך שראה את "המלך מהלך במבואות האפלים", הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון. הציץ המלך וראה אותו. אמר לו, עד שאתה מאיר לי דרך החלון בא האיר לפני. כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם, עד שאתה מאיר לי מאספוטמיה ומחברותיה (ארם נהריים וסביבתה) בוא והאיר לפני בארץ ישראל" (מדרש רבה, ל, יא).
נח דומה לשוקע בטיט. דור המבול היה מלא השחתה, עבודה זרה גלוי עריות ועל גביהם גזל וחמס. גזלו שוה פרוטה וחמסו פחות משוה פרוטה עד שהיה בעל הממון מוצא את עצמו נקי מנכסיו. כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. החיים נעשו קשים כאדם המפלס דרכו בטיט עבה, אשר מלבד הקושי בהליכה הולך הצועד ושוקע יותר ויותר, ההשחתה החברתית גרמה שחיי האדם הפכו ללא נשוא באשר חיי פשע הפכו לנורמת החיים. נח הצדיק תמים בדורותיו, השלם במידותיו ביחס לאנשי דורו, היה הולך ושוקע ברשעת הדור, אף הוא התבוסס בבוץ העולם שאיים עליו להטביעו. הציץ עליו הקדוש ברוך הוא וסלק את הזוהמה, וימח את כל היקום מאדם ועד בהמה. ויותר אך נח ואשר אתו בתיבה. לא היה בכוחו של נח לנקות את העולם, ואדרבה, במדה מסוימת היה הוא עצמו מושפע מהם. צדיק שאינו יכול להשפיע על אנשי דורו אינו יכול להושיעם מכליה. לעומת זאת אברהם אבינו היה בדור בו המלך מתהלך בחשכה. לומר, שאנשי הדור התהלכו באור, לפי שהמבול גרם לתיקון מסויים בחברה האנושית, משבא המבול גדרו הבריות עצמן מהעריות (רש"י בראשית, לד, ז). מבחינה חברתית השתפר מצב בני האדם, אולם, מלכו של עולם התהלך כביכול בחשך. הקדוש ברוך הוא היה אלהי השמים ולא אלהי הארץ, כי העולם טרם הכיר בו טרם קיבל מלכותו. אברהם גילה לדרי מטה במעשיו ובהוראתו להמונים את שמו יתברך. ברם, דומה הוא למאיר מהחלון. אין האור יכול לשרת את המלך תמיד בכל מסעותיו, רק בסביבת החלון ישכון האור. בארץ ישראל אברהם יכול להאיר תמיד לפני המלך. הליכתו של אברהם אבינו לארץ כנען היא תחילת כיבושה לפני בניו בימים יבואו. כאן יכון עם המכיר את אלהיו ומפיץ את שמו ושמעו בכל העמים, לכל ימות העולם. התהלך לפני והיה תמים נאמר לאברהם בזמן שנצטווה על ברית־המילה ביחד עם הבטחת ירושת הארץ לזרעו אחריו. בארץ ישראל אברהם וצאצאיו אחריו, נעשים תמים ושלמים לא רק בדורותיהם באופן יחסי, אלא, תמימות ושלמות אמיתיים. ולכן מארץ זו תצא הישועה לא רק לישראל אלא ליושבי תבל כולם.
נמצא שהעולם מתפתח כל הזמן מבחינה רוחנית. הירידה העצומה ברוחניות מאז חטא אדם הראשון דירדרה את העולם לתהום שחת חברתית אשר גזרה עליו כליה. נח מהוה התקדמות לעומת העבר ופתיחת דף חדש מבחינה חברתית. אכן, מבחינה חברתית אבל לא מבחינה אלהית, לא כן אברהם, הוא מקדם את העולם גם בצד האלהי. אך כל עוד היה מועט מספר האנשים בעולם די היה באברהם אבינו על מנת להאיר להם, ברם, ככל שהאנושות הלכה ונתרבתה נוצר צורך בעם שלם שיעשה את עבודת אברהם אבינו. ולפי שבעולם ישנם גוונים שונים, שהם שבעים האומות, אף בישראל ישנן כשבעים משפחות המפיצות אור בעולם, כל אחת את האור המיוחד לו זקוק העולם.
עולה, שגדולתו של אברהם אבינו, היוותה תשתית להארה האלהית על העולם כולו. ואל תתמה מדוע אם כן לא הצילה צידקותו של אברהם אבינו את אנשי סדום ועמרה, כי הצדיק מגן בזה שהוא נותן לרשעים אפשרות ללמוד ממנו את דרך ה'. אך אנשי סדום ועמרה מנעו עצמם מללמוד. הם שקעו בחטאי דור המבול, עליהם נאמר (בראשית, יג, יג), רעים וחטאים לה' מאד רעים בגופם וחטאים בממונם, יודעים את בוראם ומתכוונים למרוד בו (רש"י שם). למד הכתוב שמלבד חטא עריות שעשו בגופם, הרעו אנשים אלו גם בממונם שמכל הטובה הנפלאה אשר השפיע הקדוש ברוך הוא עליהם נמנעו מלהנות אחרים, ולפיכך אי אפשר היה לחיות בחברתם. הם לא למדו מדור המבול שבעטיים של עברות דומות נשטפו ונמחו מהעולם. אף אברהם אבינו אשר עמד כסלע איתן כנגד רשעתם ניסה להשפיע עליהם להיטיב דרכם, ונראה, שהשבועה שנשבע למלך סדום, אם אקח מחוט ועד שרוך נעל מכל אשר לך היתה חלק מכך, להורותם שאין הממון הדבר החשוב ביותר ואפשר לותר עליו. ולא עוד ההוספה שהוסיף אברהם, ולא תאמר אני העשרתי את אברם באה ללמד, שיש מנהיג לעולם המשפיל או מרומם מרושש אף מעשיר ואין מעשי מלך סדום וחוקי ממלכתו עושים זאת. יתרה מכך, התורה מתארת את בקשותיו החוזרות ונשנות של אברהם אבינו מהקדוש ברוך הוא שלא להפוך את סדום ואין התורה מתארת כלל את תפילותיו של נח על בני דורו (אף על פי שבודאי ביקש עליהם כפי שנראה מרש"י שם יח, לא), וזאת כמו לרמוז שלאברהם היה קשר עם אנשי דורו ואפילו הרשעים ביותר והכל במטרה להצילם, ולעומתו נח שהיה מנותק מבחינה רוחנית מאנשי דורו, ולכן לא יכול היה להשפיע עליהם לשנות דרכם. ולא עוד אלא שלפי הנראה מהמדרש, אף נח עצמו לא עמד לו כוחו להנקות מרעתם. צדיק בדורותיו.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
