ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד
היום זה נראה אפשרי שכל העולם כולו יכיר באלוקים אחד. 80% מעם ישראל מאמינים באלוקים. 95% מהעם עושים ברית מילה. 15% מה"לא מאמינים" עושים גם בר-מצווה לילדים שלהם!! גם בעולם כולו אחוז המאמינים הוא גדול מאוד ודומה למספרים הללו. רוסיה הכפרנית נפלה, ואתה נפלה כל הכפירה העולמית. היום הזה נראה לעין וקרוב מאוד מבחינה ריאלית. בימים ההם של קריעת ים סוף זה היה חידוש נדיר. עולם שלם אלילי, נבער ואכזר. לפני קריעת ים סוף גם בני-ישראל נחשבו לעובדי עבודה זרה. "הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז – מה נשתנו אלו מאלו?". והנה עכשיו הם רואים את אחרית הימים.
ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד – עשר פעמים בתפילת שחרית
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (726)
הרב שמואל אליהו
101 - דיני קדימה בברכות בסעודה
102 - עם שלם מתנבא על אחרית הימים
103 - לימוד תורה לנשים
טען עוד
העולם שותף בגאולה בשמחה
כשדוד המלך מתאר את קריעת ים סוף הוא אומר "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס" (תהילים קיד). רוצה לומר, שהים הוא לא דבר דומם שנקרע, אלא שהוא דבר חי שמעצמו מפנה את הדרך לעם ישראל. כל המשך המזמור מדבר באותה לשון: "הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת (רקדו) כִּבְנֵי צֹאן".
הם נשאלים במזמור למה הם כל כך שמחים ורוקדים, למה הם מפנים את הדרך לבני ישראל: "מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן"? הדברים הדוממים הללו פותחים לפתע את הפה ועונים שזה מרוב שמחה על גילוי כבוד ה' בעולם שמתרחש ביציאת מצרים: "מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב: הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם".
המצרים שמחים בגאולתם של ישראל
בפרשות הקודמות ראינו שיש לקב"ה עניין שבני-ישראל יהיו בשלים ליציאה. כל תהליך הגאולה לא התחיל עד שבני-ישראל צעקו אל ה'. רק אז שמע אלוקים את זעקתם וזכר את בריתו. אחר כך התמשכו עשר המכות כדי שנבין ונדע את ה'. שהיציאה לא תהיה משהו טכני בלבד, אלא "וידעתם כי אני ה'".
גם המצרים היו צריכים לעבור את סדרת החינוך שלהם. משה לא יוצא ממצרים בלי שפרעה יבין, וכך הוא אומר לפרעה: "וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר צֵא אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא". מי שמתבונן בפסוקים רואה שלא מדובר בהסכמה חיצונית בלבד, "כמי שכפאו שד", אלא בהסכמה של המצרים שכמעט גובלת בהערצה של עם ישראל. "וַיִּתֵּן ה' אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם, גַּם הָאִישׁ משֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם".
המצרים כנראה הבינו לרגע את טעותם והצטערו על מעשיהם הרעים. קשה לכתוב את המילים הללו על המצרים, במיוחד ששבוע אחר כך הם חוזרים לסורם ורודפים אחרי בני-ישראל. אבל אם רוצים לדעת מה הם הרגישו באותה שעה של גילוי שכינה, צריך להקשיב למילים של התרגום על הפסוק שמדבר על החן – "וַיִּתֵּן ה' אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם" – אומר התרגום, שה' נתן את בני-ישראל "לרחמין בעיני מצרים". רחמים.
הרמב"ן מסביר "שלא היו אנשי מצרים שונאים אותם על המכות, אבל מוסיפין בהם אהבה ונושאים חן בעיניהם , לאמר, אנחנו הרשעים גם עושים חמס, וראוי הוא שיחונן אתכם האלקים". הם מצדיקים עליהם את הדין. מתוך כך הם נותנים לבני-ישראל מרצון "כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת".
גם הכלבים שוחקים
מתוך זה נבין שההשתחוויה של פרעה ושל מצרים בעת היציאה הייתה אמיתית. גם השתיקה של הכלבים ביציאה הייתה מתוך הרצון שלהם להשתתף בתהליך הגדול, מעין מה שקרה להרים ולגבעות שרקדו בשמחה "כִּבְנֵי צֹאן". כך אומרת הגמרא: "תָּנוּ רַבָּנָן, כְּלָבִים בּוֹכִים – מַלְאַךְ הַמָּוֶת בָּא לָעִיר. כְּלָבִים מְשַׂחֲקִים – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בָּא לָעִיר" (בבא קמא ס).
כל זה הוא מעין מה שיקרה בגאולה העתידה, שם אנחנו מתבשרים שהעולם יתמלא שמחה. "כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף" (תהילים מז ב). גם ה"נהרות יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ" (תהילים צח). כשהנביא ישעיה (נה) מתאר את אחרית הימים הוא מגלה לנו שגם "עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף". "הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה".
דוד המלך מתאר בתהילים את המעמד הגדול הזה במילים "יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ: יַעֲלֹז שָׂדַי וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר" (תהילים צו). שמחת העולם ושמחת אומות העולם. כל זאת למרות שחלק מהם מקבלים את עונשם: "אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו: הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ" (תהילים צז). עם זאת הם מבינים את הצדק ומקבלים את הדין בשמחה. "הָרִיעוּ לה' כָּל הָאָרֶץ: עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהילים ק).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












