ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
אחד ההבדלים העקרוניים בין מלך לאדם רגיל הוא הרשות והסמכות ליטול נפשות ולקבל החלטות בתחום זה (זה נכון לאו דווקא בהקשר בטחוני, גם החלטה על הכללת תרופה או אי הכללה בסל הבריאות היא החלטה בדיני נפשות). מלך רשאי לדון למוות מי שמורד במלכות ולהוציא למלחמה את חייליו למרות המחיר הברור בנפשות. כל אדם אחר אסור לו ליטול נפשות וגם סנהדרין של עשרים ושלשה דיינים מוגבלת מאוד בדיני נפשות. לכן, אין זה פלא כי נסיכים שמיהרו אל כס השלטון הרשו לעצמם לדון דיני נפשות כמי שכבר נתמנו למלכות. מי שנהג כך שילם על כך בהדחה מהמועמדות.
בפרשתנו, יעקב מבקר קשות את התנהגותם של שמעון ולוי. וז"ל הכתוב:
"שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר" (בראשית מ"ט ה-ו)
חז"ל דורשים את הביטוי "וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר" בהקשר ליחסם של האחים ליוסף אחיהם הצעיר, בכור בניה של רחל. וז"ל המדרש: "זה יוסף, שנאמר ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא (בראשית לז יט), אלו שמעון ולוי שנקראו אחים" (פסיקתא זוטרתא [לקח טוב] בראשית פרק מט סימן ו).
בדרך זו גם צעד רש"י וז"ל: "רצו לעקור את יוסף שנקרא שור, שנאמר (דברים לג יז) בכור שורו הדר לו. לכרות גידי השוק, לשון (יהושע יא ו) את סוסיהם תעקר".
שמעון ולוי אומנם רק הציעו להרג את יוסף ולא הרגו אותו בפועל, אבל עצם העלאת הרעיון "בִרְצֹנָם", משמעותה ראובן הודח ואנחנו אלה הרשאים כבר להנהיג ולקבל החלטות שכאלה, כבר פסלה אותם להנהגה. אי הסכמתם לקבל עליהם, את החלטת יעקב כי יוסף הוא המנהיג הבא, באה לידי ביטוי בהצעתם להטיל עונש מוות על יוסף.
בביתו של דוד, אבשלום רואה את עצמו כמי שהשלטון מגיע דווקא לו. הוא נוהג מנהגי וטכסיסי מלוכה עוד בחיי אביו. לכן, טומן הוא פח לאמנון אחיו הגדול: "בכור הבכורות", באמצעות ידידו ה"חכם להרע" יונדב וגורם לו להפסיד את המלכות (הוכחות לכך ניתן למצא במאמרי "שתי כתנות פסים" המעוניינים יוכלו לקבלו באמצעות פניה לכתובת [email protected] ( .
כך לדעתו, נפתחת הדרך לפניו אל כס המלכות. הוא איננו מסתפק בכך והוא מרשה לעצמו גם להטיל עונש מוות על אמנון. כמובן שהתוצאה הייתה הפוכה. אבשלום הפסיד את מעמדו.
שמעון ולוי לא הרגו את יוסף ולכן נשארו בתוך מסגרת האחווה, אבשלום לעומתם נדחה לגמרי ונכרת מן העולם "כִּי אָמַר אֵין לִי בֵן" (שמואל ב י"ח יח).
הבה נתפלל כי מיועדים לשלטון או כאלה שכבר זכו בו ינהגו משנה זהירות בקבלת החלטות בענייני נפשות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
