ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החיילים הגרמנים התענגו בעת חלוקת המרגרינה וקראו לכך "ההצגה". לאחר חלוקת הקוביות מהסיר הענק, לקח הקצין הגרמני את הסיר ששיירי המרגרינה נדבקו לדופנו וזרק אותו כלפי מעלה. אז ניתן האות להסתערות הכללית לעבר הסיר העומד ליפול ארצה. מי שתפס את הסיר והצליח לגרד מעט משיירי המרגרינה בדפנותיו היה מאושר.
היו שם דחיפות, צביטות, גידופים ומכות בעבור שיירי מרגרינה מועטים. הגרמנים נהנו מההצגה עד שהקצין החליט שהשעשוע נגמר להיום וירה ירייה באוויר. זה היה האות לכולם לסגת לאחור.
כולם השתתפו במלחמת הקיום הזו פרט ליהודי זקן, בעל זקן לבן וארוך. אף אחד לא הבין איך הגרמנים לא גזזו את זקנו. גופו היה שדוף וצנום במיוחד, ובכל זאת הוא לא ניסה מעולם להילחם עבור עצמו בתנאי המחנה הנוראים, ואפילו נתן משלו לאחרים. תמיד דאג לחלשים, לחולים ולגוססים, והיווה מופת לכולם בתוך התופת.
באחד הימים ה"הצגה" הייתה מיוחדת במינה. לאחר שהקצין הגרמני זרק את הסיר כלפי מעלה, החלה כרגיל ריצה ולאחריה דחיפות, צעקות, נשיכות ובעיטות. ערימת האנשים הייתה גדולה במיוחד. הגרמני נתן להצגה להימשך דקה נוספת ועוד דקה... האנשים נפלו זה על גבי זה, ואז נשמעה יריית הסיום. האנשים אחוזי הטירוף ששכבו בערימה החלו להתפזר לכל עבר כשהם זבי דם ומצולקים. חלקם הצליחו לנגב מעט את שאריות המרגרינה מהדפנות.
מתחת לערימה נותר למרבה הפלא אותו זקן צנום ומזוקן שהחזיק בסיר, שפתותיו מדממות, בגדיו קרועים, וחיוך רחב על פיו כאומר "ניצחתי".
כולם הביטו בו בתדהמה. אחד היהודים מלמל בצער רב:
"מסכן, אם גם הוא הצטרף להצגה, מה יהיה אתנו?! אם גם הוא השתגע, כנראה שמצבנו חמור יותר ממה שנדמה לנו..."
כולם הצטערו בסתר לבם על הזקן שתמיד נתן והעניק לאחרים, וכעת נלחם כמו חיה פצועה על שיירי המרגרינה מול פיהם המחייך של הנאצים האכזרים. היהודים עמדו דום, אבלים וחפויי ראש לנוכח השריד האחרון של הגאווה היהודית שנכנע לחיות הטרף.
הזקן לקח את הסיר הגדול בשני צידיו, ניגב את דפנות הסיר מכל שיירי המרגרינה, אספם בכפות ידיו ובזהירות רבה נכנס לביתן הארוך שבו ישנו הפועלים. הוא עמד ליד דרגשו באמצע הביתן. אט אט החל לפרום את כפתורי חולצת הפסים בזה אחר זה, כשהוא מחזיק בכף ידו השנייה הקפוצה את שיירי המרגרינה.
היה נראה כי המסכן יוצא כעת מדעתו.
לאחר שהסיר את הכפתורים וסידרם בשורה מדויקת זה אחר זה, הסתכל באחיו היהודים וחייך משום מה. האנשים התלחשו ביניהם:
"הוא לא יחזיק מעמד בקור הזה ללא הכפתורים".
"כנראה הוא רוצה להתאבד, האומלל".
הוא החל לפרום את חוטי הבגד, חוט אחר חוט...
כולם היו בטוחים שהשיגעון השתלט עליו. לכל אחד יש נקודת שבירה. גם הצדיק הגדול ביותר יכול לצאת מדעתו מחמת רעבונו.
הוא המשיך לקפל ולפתל את החוטים שפרם, והחל להחדיר בעדינות את הפתילות אל תוך נקבי הכפתורים הגדולים, ובכל אותה עת החזיק במרגרינה שהייתה עלולה ליזול מידו.
בזהירות קרב את ידו הקפוצה שבה המרגרינה, והרפה מעט את שרירי ידו. טיפות המרגרינה החלו לזלוג בזו אחר זו ישירות אל נקבי הכפתורים, משמנות את החוטים הפרומים, וגודשות את הנקב הצר.
כך המשיך לשמן וגדש את כל נקבי הכפתורים. הוא הביט בכל אחיו בחיוך מנצח, אחר כך שלף ממקום מחבוא קופסת גפרורים, הדליק את הפתילות והחל לברך בהתרגשות:
"ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר חנוכה!"
"ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה!"
"ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
כאשר הבחין במבטיהם הנדהמים של חבריו, קרא: "יהודים - היום חנוכה!"
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
