ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
"באחד בתשרי ראש השנה לשנים, למאי הלכתא? ... רב נחמן בר יצחק אמר: לדין. דכתיב (דברים יא) "מראשית השנה ועד אחרית שנה" - מראשית השנה נידון מה יהא בסופה. ממאי דתשרי הוא - דכתיב (שם, שם ד) "תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו", איזהו חג שהחדש מתכסה בו - הוי אומר זה ראש השנה וכתיב (תהלים פ"א ה) "כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" " (ראש השנה ח ע"א).
לכאורה לפי גמרא זו רק הפסוק בתהילים הוא זה שמגלה לנו את עובדת היסוד שראש השנה הוא יום הדין. קשה, הרי לעקרון חשוב זה, סביבו סובב ציר התפילות ב"יום הרת עולם" היה צריך להיות מקור מבואר בתורה עצמה? יתכן ואמנם דווקא פרק זה בתהילים יבאר לנו את המקור בתורה. המשך הפרק בתהילים עוסק בגורלו של יוסף במצרים "עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע: הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה" (שם, שם ו-ז). מסמיכות ענינים אלה למדו חז"ל "בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, מנלן? דכתיב (תהלים פא) תקעו בחדש שופר..." (ראש השנה יא ע"א). יוסף סבל מאוד בבית הסוהר כפי שמתואר גם במקום נוסף בספר תהילים " עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ": ( ק"ה יח ועיין רש"י שם). גם כאשר יצא היה זה באיחור של שנתיים, כעונש על חוסר "יראת שמים". לרוב מוסבר העניין כחוסר בטחון בד' וכתגובה על הפניה של יוסף לשר המשקים "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה" (בראשית מ' יד). וכמבואר במדרש:
"על ידי שבטח בשר המשקים שאמר לו ב' פעמים "כי אם זכרתני אתך ..., והזכרתני אל פרעה", א"ל הקב"ה אתה הבטחת שתי זכירות, חייך עשה עוד שתי שנים" (תנחומא פרשת מקץ סימן א).
והדבר קשה הרי הקב"ה הוא שזימן אותו לחברת שר המשקים ושלח לו את פתרון חלומו ולמה חסרון אמונה הוא להאמין בכך ולראות בשר המשקים שליח ההשגחה העליונה. עוד קשה מה פשר הביטוי "והזכרתני אל פרעה..." וכי פרעה הכירו ושכחו?!
בממשלתם של דוד ושלמה כיהן יהושפט בן אחילוד כמזכיר (שמו"ב ח' טז ועוד). קולמוסים רבים נשתברו כדי לנסות להסביר מה פשר תפקידו. רש"י במקום מסביר "מזכיר איזה דין בא לפניו ראשון לפוסקו ראשון". רד"ק מסביר "כתרגומו ממנא על דוכרניא כלומר ממונה על ספר הזכרונות". לפי שניהם, לכאורה קשה מדוע פקיד זוטר זכה להכלל ברשימת השרים הבכירים ביותר.
הרמב"ן בדרשתו לראש השנה (וגם ברמז בפירושו לתורה) טוען טענה מפתיעה. לשיטתו לפעל "זכר, בלשון תורה שתי משמעויות בבנין קל משמעותו ההפך מ"שכח" אבל בבנין הפעיל הוא מופיע תמיד במשמעות ובהקשר של דין משפט או תביעה. נביא כמה דוגמאות " הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק" (ישעיהו מ"ג כו) או "יַעַן הִזָּכֶרְכֶם בַּכַּף תִּתָּפֵשׂוּ" (יחזקאל כ"א כט) (עיינו שם בדבריו דוגמאות נוספות). לפי זה טוען הרמב"ן בכך שהתורה מכנה את ראש השנה "יום הזכרון" (ויקרא כ"ג כד) בכך היא מגדירה אותו כיום הדין. חידוש נפלא זה של הרמב"ן, מסביר גם סוגיות נוספות. ראשית, ברור עכשיו על מה נענש יוסף. שנתיים קודם לשחרורו ערב ראש השנה, מבקש יוסף "והזכרתני אל פרעה", לפי הרמב"ן משמעות בקשתו היא להשפט בבית דינו של פרעה האלילי ולהגיש שם את ערעורו על הרשעתו במעשה אשת פוטיפר. בכך מחליף יוסף את "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט" בערכאות של עובד אלילים. גם מעמדו של ה"מזכיר" ברור, הוא עומד בראש המערכת המשפטית וקובע את סדר יומה, תפקיד שמקנה לו מעמד חשוב בממשלתם של דוד ושלמה. לכן גם ברור מדוע נקרא הוא יהושפט, גם בגלל תפקידו וגם כדי להדגיש כי לד' המשפט והוא ורק הוא "שופט כל הארץ" כלשון שנקט יהושפט מלך יהודה כשהדריך את שופטי דורו " כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ כִּי לַה' וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט" (דברי הימים ב י"ט ה-יא עיין שם). אם כן גם הוא, יהושפט מלך יהודה, נקרא על שם מעשיו. עתה נתבאר כי גם רש"י ורד"ק מסכימים עם פרשנות הרמב"ן. ספר הזכרונות הוא ספר הפרוטוקולים של בית דינו של המלך. אחשורוש ששנתו נדדה בגלל נסיון ההתנקשות בחייו, ביקש להביא את ספר הזכרונות כדי לבדוק אם נעשה עוול במשפט ושמא נהגו עם אחד מאזרחיו או שריו שלא כדין. עתה גם ברורה יותר הגדרתו של חושן המשפט "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד" (שמות כ"ח כט).
הבה נתפלל כולנו לזכות בדין ולהזכר לטובה לפני שופט כל הארץ, "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
