ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חל בת יקוט
"אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (בראשית פרק ל"א נ).
תביעה זו אומרת דרשני, וכי איזו סיבה יש ליעקב אבינו לפגע ח"ו בנשותיו - בנות לבן שטרח כה רבות כדי לשאתן? גם אם הכוונה ללאה, מדוע מדובר בלשון רבים? כזו הכוללת גם את רחל - עליה נאמר:
"וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה" (שם כ"ט יח).
כמו כן, נוסיף ונשאל: כיצד נסביר את תנאו של לבן כלפי יעקב ? והרי רחל ולאה מגדירות את יחסו של אביהן אליהן בדרך זו:
"וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ: הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ" (ל"א יד-טו)?
גם ההתייעצות של יעקב עם נשותיו, קודם ההחלטה להימלט בחשאי מבית אביהן, מוכיחה כאלף עדים שהיחסים בין יעקב ונשותיו היו מצוינים והן שותפות לחשש דווקא מפני אביהן.
חז"ל (יומא עז א) וחלק גדול של הראשונים, אכן מסבירים כפשוטו שלבן דאג לצרכיהן הגופניים והנפשיים של בנותיו. כפי שהזכרנו לעיל – זהו הסבר קשה.
לכן, אחרי בקשת המחילה, ננסה ללכת בכיוון קצת אחר.
בדברינו לפרשת ויצא תש"ע, הסברנו כי לבן הפך את יעקב לשבוי חרב וניצל את בריחתו מפני עשיו, לשלילת זכויותיו כבן חורין.
יעקב בבריחתו עם נשיו, קורא תיגר על כך ומכריז בזאת "עצמאות".
בעקבות האזהרה שקיבל לבן מהקב"ה שלא לנסות ולשעבד את יעקב מחדש, חותם לבן עם יעקב את הסכם השלום בגלעד.
בשבוע שעבר - פרשת תולדות הסברנו כי אחת הדרכים בתקופת התנ"ך (גם כיום לצערנו, באזורים מסוימים בעולם) לבטא שלטון ובעלות על אזור שנכבש, היה באמצעות חלוקת הנשים של הצד המנוצח בין המלך וחייליו של הצד המנצח. זאת כתוספת לנשים, שהמחזיק ברסן השלטון היה לוקח מ"כל אשר בחר".
לבן אכן התייחס לבנותיו הביולוגיות כשבויות חרב, אבל על מעמדו כנסיך ארם לא היה מוכן לוותר. לבן דורש מיעקב התחייבות שהוא לא יתקיף את ממלכת ארם ולא ינהג בבנות ארם, מנהג שבויות חרב של אותם ימים. המשא והמתן מתנהל בתחום הלאומי לא האישי.
קריאה שכזו מעמידה את לבן הארמי-הרמאי, באור אחר לגמרי. לבנותיו האישיות אין הוא דואג כלל וכלל, ההיפך הוא הנכון, אותן הוא מנצל כלכלית עד תום. מי שכביכול איננו רוצה לפגוע בבת הבכירה ומרמה את חתנו בליל חתונתו, מתגלה כמי שדואג אך ורק ל"זכויותיו" שלו כשליט. אם רחל ולאה רוצות לחיות כבנות חורין, עליהן להצטרף ליעקב שמכריז עצמאות וחוזר לארץ אבותיו.
כפי שהסברנו בעבר כדי לזכות בעצמאות, על יעקב להתמודד בהמשך גם עם עשיו ושרו. רק אז יקבל את שמו ישראל – "כי שרית", שמבטא את עצמאות יעקב ובהמשך את עצמאותם של צאצאיו.
נתפלל כי עצמאותה של מדינת ישראל, תהווה המשך לדרכו הרוחנית של יעקב אבינו, אבי האומה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










