ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אחרי מלחמת יום כיפור התכנסו שוב והתייעצו עם רבנים ואישים אם נכון לעלות על הקרקע ללא אישורים. הרב לוינגר, מייסד ההתיישבות בחברון, אמר להם לא. גם הרב חנן פורת הביע דעה שלילית. הם פנו למנחם בגין והוא אמר להם שעלולה לפרוץ מלחמת אחים. אחר כך הלכו לרב גורן וגם הוא לא נתן הסכמה בגלל חששו מעימות עם צה"ל. גם אנשי 'התנועה למען ארץ ישראל השלמה' לא הסכימו למהלך.
ואז אמר אחד החברים: "אם כולם נגד, אז צריך ללכת ולשאול את הרב צבי יהודה".
הרב מנחם פליקס אמר: "בשום פנים אסור לשאול אותו!"
כולם התפלאו איך תלמיד ותיק יכול לומר כך, והוא ענה "ומה תעשו אם הרב יגיד לא?!"
הרוב קבע והם נגשו לשאול את הרצי"ה.
הרב קיבל את פניהם בסבר פנים יפות ולאחר רגע שאל מה העניין שלשמו הגיעו. הם אמרו לו:
"אנחנו רוצים לעלות ולהתיישב בשומרון ללא אישור, ורוצים לקבל את הסכמת הרב לכך".
הרב אמר: "זו שאלה קשה ואני רוצה להתייעץ. תביאו לכאן את מנחם בגין".
החברים הצטערו מפני שידעו כבר מה דעתו של בגין. בלית ברירה קראו לו להגיע עוד באותו יום לבית הרב. בגין הגיע והביע את דעתו:
"כבר דיברתי איתם כי אסור להתיישב שם ללא אישור מפני שתפרוץ מלחמת אחים בנוסח אלטלנה".
הרב צבי יהודה סיכם את הפגישה: "שמעתם את דבריו?! לא עולים על הקרקע!"
בני החבורה התכנסו באותו לילה ודנו ביניהם מה ניתן עוד לעשות. הם הגיעו למסקנה שהפגנות ולחץ פוליטי לא יועילו למשימתם וכי חייבים לעלות ללא אישור.
"אבל שאלנו את הרב והוא לא הסכים?!", טען אחד החברים.
מישהו הציע ללכת לרצי"ה ולשאול אותו שוב.
נערכה פגישה נוספת והרב שאל בתחילה: "לשם מה באתם הפעם?!"
הם סיפרו לו שהם רוצים לעלות על הקרקע בשומרון ללא אישור.
"אבל כבר דיברנו על כך?!", תמה הרב.
אחד החברים העלה טיעון חדש על הסכמי ביניים שבוצעו באותה תקופה על שטחים סמליים עם המצרים בסיני (אבו רודס) ועם הסורים ברמת הגולן (קוניטרה) המהווים תקדים. בני החבורה הוסיפו טיעונים נוספים והרב אמר בסיום:
"אם כך, אני רוצה להתייעץ עוד. תביאו לכאן את הרב הראשי, הרב גורן".
בני החבורה הבינו שנפלו מהפח אל הפחת, הרי כבר דיברו גם עם הרב גורן והוא התנגד.
באותו יום קראו לרב גורן ונפגשו עמו ועם הרצי"ה. בני החבורה הציגו בפני הרב גורן את טענותיהם, והוא אמר: "כבר אמרתי להם שאסור להגיע למאבק עם צה"ל. יהיו הרמות ידיים".
החברים הצעירים העזו לטעון כנגדו: "זה לא נכון. אף אחד לא ירים יד על חיילים".
הרב גורן ענה: "אין מאה אחוז. תמיד יהיו חריגים".
לחרדת הצעירים סיכם הרצי"ה את הפגישה במילים: "שמעתם את דבריו. לא עולים!"
החברים התכנסו שוב וניתחו את מצב האין מוצא: אי אפשר לשאול שוב את הרצי"ה ואי אפשר לעוקפו. מישהו אמר בתום לילה שלם של דיונים: "אם ככה, אז אין ברירה, אלא ללכת ולהודיע לו".
לבם של הצעירים פרפר לנוכח המחשבה הזאת, ולבסוף ביקשו להיפגש עם הרצי"ה בשלישית.
הפעם הרב קיבל את תלמידיו בחיבוקים ונשיקות, הושיבם ליד השולחן, פתח בדברי תורה והאריך בהם. הוא החל לספר סיפורים וכלל לא שאלם לשם מה הגיעו. הם הביטו זה על זה בתמיהה ובמתח גובר. לאחר כשעה לפתע נעמד הרצי"ה והחל ללוותם החוצה מבלי שנתן להם לדבר.
הם החליפו ביניהם דחיפות במרפקים, כשכל אחד מנסה לרמוז לרעהו שיאמר איזו מילה. ואז כשהיו בחוץ ממש, הרב מנחם פליקס, הנועז שבחבורה, החל לגמגם: "הרב... הרב..."
"האם רצית משהו?", שאל הרצי"ה.
"כן. באנו לספר לרב שהחלטנו לעלות לקרקע ללא אישור ממשלתי".
השתררה שנייה של דממה. בני החבורה הבחינו במבטו של הרב שהפך לזועם, והוא אמר: "אז מה אתם רוצים ממני?!"
כולם ענו במקהלה: "ברכה!"
כעבור כמה שניות הפכה הבעת פניו הנזעמת של הרב לקורנת. עיניו נצצו מאהבה. הוא עבר בין תלמידיו, חיבק כל אחד מהם ואמר: "תצאו לדרך והשם יהיה בעזרכם, ואני מברך אתכם בברכת כהן שתצליחו!"
כך החלה ההתיישבות היהודית בשומרון.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
